אסיר חופשי

חוק שתי הסיגריות הוא חוק רחוב ביוזמתי.

הוא חוק המשך לחוק המנה העיקרית וחוק הפוך לחוק הבופה.

הוא כמובן דומה מאוד לחוק הסקס בדייט הראשון שבנות רבות נוהגות בו (לא כולן כמובן).

חוק המנה העיקרית קובע שאם (ורק אם!) אתה נהנה באירוע מסוים, אתה רשאי להגיע לקינוח, היה ולא נהנית - אתה לא אמור לדעת מה היו הקינוחים, אולי קפה לדרך אבל לא יותר מזה. החוק הזה הולך לשני הכיוונים, כלומר, היה והגעת לקינוחים - נובע מכך שנהנית באירוע, אתה לא נשאר באירוע שאתה לא נהנה בו רק כדי שאולי הקינוחים יפצו על כך. פשוט לא. הסייג היחיד - אתה קרוב משפחה מדרגה ראשונה ושנייה בלבד.

חוק הבופה קובע שאם אתה יודע מראש שהאירוע שאתה הולך אליו הוא אירוע של סבל, אסור לך להגיע לפני המנה הראשונה (בחתונות זה אומר חופה, בבית מילה זה החלק של החיתוך, בבר מצווה זה תחום אפור), היה והגעת לבופה ואתה סובל - סבול בשקט, אתה לקחת החלטה, עמוד בה. גם פה הסייג היחיד הוא קרבה ראשונה, שניה לחוגג. חבר טוב אינו סייג ועל כן אם החלטת להגיע לבופה כי מדובר בחבר טוב, אסור לך להתלונן בקול רם.

חוק הסקס בדייט ראשון (או החוק המרחיב - חוק הסקס) שנחקק ונאכף רק על ידי בנות בדרך כלל קובע כי ברגע שהבנת שזה לא זה, את מחויבת לשכב עם הבחור, לפחות אולי יהיה לך סקס טוב. המקלות עושות את זה בדייט ראשון, נותנות הצ'אנסים והמחמירות מחכות עם זה קצת כדי להיות בטוחות בעצמן, לבנים זה כמעט ולא הולך.

חוק שתי הסיגריות הוא חוק שהשקתי ביום ההולדת של לילי. אותה לילי מסיפורים קודמים. 

החוק קובע שאם אתה ביומם הולדת\אירוע לא פורמאלי ואתה לא נהנה, אתה לא עוזב לפני שסיימת שתי סיגריות.

ללא מעשנים - חוק הבירה.

ללא שותים - אתם בבעיה. אין לכם תחום מוגדר, אפשר חוק הדיאט קולה אבל זה חצי כוח.

חזרה לענייננו, חוק שתי הסיגריות (או חוק הבירה) נועד לתת צ'אנס לאירוע מחד, ולתת פג תוקף מאידך. 

אני זוכר שבאותו יום הולדת ראיתי את קווי הלילה חוצים את הפאב, לא ידעתי מתי לחתוך ומה לעשות ושיעמם לי, ואחרי הסיגריה השניה הגעתי למסקנה שמיציתי.

היום מיציתי שוב, באותה מתכונת.

הגעתי ליום הולדת של חבר בלי חברים משותפים, כיבדתי כי הזמין אותי, שתיתי בירה אחת, הצתתי שתי סיגריות וכשהשנייה הסתיימה והבנתי שאני משתעמם - חתכתי.

עוד חוקי רחוב שאתם מכירים?