אסיר חופשי

ומשעמם כמו הגהנום

והמדרגות לא נגמרות

ואין עבודה

אין שפה

קשה

קשה

חזרה לרצינות...

אז עברתי לחיפה

כי התקבלתי פה ללימודים

והחלטתי על הסדר הבא - 

1. הודעה לבעל הדירה בתל אביב שאני לא מחדש חוזה.

2. הודעה לבוס שלי שאני לא ממשיך איתו.

3. מציאת מחליף.

4. מציאת דירה.

5. מציאת מוביל.

6. מציאת עבודה.

החלטתי שאני לא רוצה "לאנוס" את עצמי לגור ליד העבודה אלא לעבוד ליד הבית

ולכן אני לא פוסל דירות, ולכן אני קודם מחפש דירה ואז עבודה.

אז הודעתי לבעל הבית (לא קיבל את זה יפה)

והודעתי לבוס (קיבל את זה מעולה!)

ומצאתי מחליף

ודירה

ומוביל

ואין לי עבודה

אני חורש את העיר

ואין לי עבודה

מגיש קורות חיים

נאבק בבוסים

נאבק במועמדים

דיברתי עם עשרות בתי עסק

מצאתי עבודה

בשכר מינימום

עוד לא מעכל שאני חוזר לעבוד בשכר מינימום

ועדיין מחפש

דברים שיהלמו את הכישורים שלי

ויתאימו לאילוצי הלימודים שלי

ואם אפשר שיהיה בשכר גבוה

בבקשה

ואני עושה אובר-רול גופני

רופא משפחה

שיניים

מדרסים

משקפיים

כאילו יש לי עודפי מזומן

מחר כנראה אכתוב כמה אני גוסס

אני באמת גוסס

לא סרטן חס וחלילה או איידס

אבל חרא של גנים

שומנים בדם

לאדם רזה

לך תבין

ותמיד משתדל להיות אופטימי

"מאושרים הם התמימים והחפים השוכחים את העולם, שהעולם שכח, שמש נצחית בראש צלול תענה לכל תפילה וכל משאלה תכובד" (אלכסננד פופ)

לילה טוב