אסיר חופשי

כן

שוב חטאתי בשורה משיר בנושא 

ולענייננו :)

השיר Stan הינו אחד השירים המפורסמים ביותר של אמינם, אם לא המפורסם שבהם.

בשיר מסופר על סטן, מעריץ אובססיבי של אמינם ששולח לו ארבעה מכתבים וקלטת, אמינם לא עונה לו על אף אחד מהם.

בסופו של השיר סטן מתאבד כשחברתו ההרה נמצאת בתא המטען.

כשאמינם כותב לו בחזרה, הוא מספר לו שהוא שמע על נהג שיכור שנפל מגשר ומבין שזה סטן.

הפזמון של השיר הוא של דיידו (שגם משחקת בקליפ את החברה ההרה). הפזמון הינו הבית הראשון משירה - Thank You.

אוגוסט זו עונת החתונות

עברתי כבר שלוש, אני בדרך לעוד שתיים.

זה קנס, זה כבד, זה נוראי, אני שונא את זה, באמת.

חוץ מאת החופה, סנטימנטלי שכמוני.

בסרט "התנגדות" מספרים על פלוגת ביילסקי, פרטיזנים יהודיים שבורחים מהגטו בבלארוס ומצילים מרבית מיהודי האיזור.

עשהאל ביילסקי (ג'יימי בייל המדהים) הוא האח השלישי ברביעיית האחים ביילסקי, הוא מציל את חיה דזינייסקי (מיה וואסיקוואסקה המושלמת) ובהמשך הסרט הם מתחתנים. הבמאי, אדוארד זוויק (שייקספיר מאוהב, הסמוראי האחרון) נותן סצינה ארוכה לחתונה ביניהם, שנערכת ביער עבות.

במקביל לחתונה רואים את אחיו של עשהאל מגנים על החתונה באמצעות יציאה לפעולה התקפית כדי שאף אחד לא יתקרב לאיזור בו נערכת החתונה. אחת הסצינות המרשימות לדעתי (קישור).

מדובר בחופה של לפני 80 שנה פחות או יותר, והיא נראית בדיוק כמו שחופה נראית היום, ואני משער שהיא נראית בדיוק כמו חופה שנראתה לפני 300 שנה ואולי יותר.

השבוע היו לי שתי חתונות יום אחרי יום. האחת של משפחה חרדית, השנייה של חברים קיבוצניקים. החופות נראו בדיוק אותו דבר.

יש הרבה דברים מכוערים ביהדות, אחד הדברים שמרשימים לטובה הוא מסורת החתונות שלה. עם כל הכבוד לחתונה בוגאס או בקפריסין, אם תהיה לי היכולת להתחתן עם רב - אעשה את זה, למרות שאני מגדיר את עצמי יהודי אתאיסט. יש משהו יפה במסורת הזאת שמתחילה בכניסה של החתן בליווי הוריו, הכלה בליווי הוריה עד לנקודה מסוימת, משם הם ממשיכים לחופה והיא נשארת להיאסף על ידי בעלה לעתיד, ההעברה של היין מהחתן לאם הכלה בשם הצנעה, הברכות, הכוס. אחרי זה - מבחינתי ללכת.

השיר בדרך לחופה הוא בד"כ מנהג חילוני. אצל החרדים אין את זה, בטח לא שני שירים, בטח לא טקסט שהכלה הקליטה מבעוד מועד ושומעים בכריזה. החברים הקיבוצניקים שלי נכנסו עם השיר Thank You של דיידו. לי זה צרם. אומנם מדובר בשיר אהבה, אך יותר מכל הוא מזוהה עם מוות כפול (או משולש).

בחופה החרדית החתן ביקש שאחרי שבירת הכוס יחכו שלוש שניות ואז יגידו מזל טוב. יש לזה רציונאל יפה. החופה מסתיימת בכשלון היהודי המר מכולם, ועם זאת בתקווה, אך עדיין היא מדברת על חורבן בית מקדש, אבל יהודי, אלפי הרוגים. 

בין דיידו להמתנה לשבירת הכוס, אני בוחר בחתונה החרדית, יש בה קסם שזר לא יבין זאת.

והשיר שבנושא? השיר לקוח מתוך השיר "מלאך" (מילים, לחן וביצוע - אביב גפן). אם כבר להיכנס לחופה - זה איתו, כל שורה יותר מרטיטה מהקודמת.

לילה טוב,

שון

אני שלך לנצח - את המלאך שלי!