אסיר חופשי

רציתי לכתוב כמה חרא לי בצפון

וכמה בא לי לחזור למדינת ת"א

ושאני מעשן עם חלון סגור כי אתמול נכנסו שני תיקנים בגודל של עכברים

את הנחיתה של אחד מהם ממש שמעתי, אני די בטוח ששמעתי מחיאות כפיים מהבטן שלו כשהוא נחת

רציתי לכתוב שהייתי בעיר הבירה

(לא ירושלים, Beer City) והיה מעפן

וחיפאים הם גרועים

ואיך זה שלירן חולצה אפורה נהיה סלב?!

אבל במקום זה החלטתי ללכת על חיובי

אנשים מתחברים אליי

ואני מתחבר לאנשים

אחת מהן גררה אותי לעיר הבירה

יציאה ראשונה שלי מזה תקופה ארוכה

שלא נדבר על זה שלא שתיתי מלא זמן

חוץ מזה שבעבודה הולך ממש טוב

ודברים מתחילים להסתדר

להתאקלם

אני רק צריך חוויה מתקנת מחיפה

זה הכל

לילה טוב,

שון

חיובי חיובי חיובי

לימים שמחים יותר

יש שני מצבים בהם אני מרוכז הכי הרבה - 

1. בזמן ריצה

2. אחרי סקס

אחד מהם לא עשיתי חודשיים, וחזרתי לעשות בתחילת השבוע ומאז כמעט כל יום

ואחד מהם - טפו טפו טפו - הכל בזרימה

מוזמנים לנחש מה זה מה

ולעניין השורה מאתמול

לפני כמה שנים מישהי הטבות שלי כתבה לי משהו ממש יפה

אבל מאוד .. ממממ.. מלוכלך

בשיטוט במייל מצאתי את הטקסט הזה

טקסט יפהפה 

מוזיקה לאוזניי

אני לא זוכר מי כתבה לי את זה :0

אני כן זוכר שזו לא מישהי שהייתה איתי פיזית

מפאת הצניעות אני לא אעלה את זה פה

אבל אם מישהי במקרה בטעות זוכרת שהיא שלחה טקסט מלוכלך למישהו

מוזמנת ליצור איתי קשר

אם מישהו מישהי סתם סקרנים, אין לי בעיה לשלוח את זה בהודעה פרטית

רק תבקשו

לילה טוב

שון

מחויך משום מה

ומרוכז ;)

אחת השורות מתוך שיר האהובות עלי

ואחד השירים האהובים עלי

של להקה שאני לא הכי אוהב

ולענייננו :)

חתונה מס' 4 בסדרה מסתיימת ברגעים אלה ממש

חתונה 5 בדרך

וזהו

נגמר סבב חתונות אוגוסט 2015

עד לפעם הבאה

"לכסף אין טעם",

אמר לי את זה פעם מישהו שעבד איתי במלצרות

אני הייתי בן 22

הוא היה גדול ממני בארבעים שנה

היום היה לנו מלצר בגילו

נזכרתי בהוא מלפני כמעט עשור

וזה עצוב

זה עצוב שאנשים בגיל ההורים שלי עובדים בעבודות סטונטיאליות (שלא נאמר תיכוניות)

זה עצוב שאנשים בגיל ההורים שלי עובדי קבלן

זה עצוב שהם מרוויחים מינימום

שאין להם פנסיה מסודרת

עצוב נורא,

אך טוב מכלום

אנחנו חיים באחד המקומות הקשוחים ביותר בעולם המערבי

אולי הקשוח מכולם

מעמד ביניים שקורס מטה

מעמד גבוה שמאמיר מעלה

ולגבי השורה

אגלה מחר

לילה טוב

שון

אופטימי למרות הכל

כן

שוב חטאתי בשורה משיר בנושא 

ולענייננו :)

השיר Stan הינו אחד השירים המפורסמים ביותר של אמינם, אם לא המפורסם שבהם.

בשיר מסופר על סטן, מעריץ אובססיבי של אמינם ששולח לו ארבעה מכתבים וקלטת, אמינם לא עונה לו על אף אחד מהם.

בסופו של השיר סטן מתאבד כשחברתו ההרה נמצאת בתא המטען.

כשאמינם כותב לו בחזרה, הוא מספר לו שהוא שמע על נהג שיכור שנפל מגשר ומבין שזה סטן.

הפזמון של השיר הוא של דיידו (שגם משחקת בקליפ את החברה ההרה). הפזמון הינו הבית הראשון משירה - Thank You.

אוגוסט זו עונת החתונות

עברתי כבר שלוש, אני בדרך לעוד שתיים.

זה קנס, זה כבד, זה נוראי, אני שונא את זה, באמת.

חוץ מאת החופה, סנטימנטלי שכמוני.

בסרט "התנגדות" מספרים על פלוגת ביילסקי, פרטיזנים יהודיים שבורחים מהגטו בבלארוס ומצילים מרבית מיהודי האיזור.

עשהאל ביילסקי (ג'יימי בייל המדהים) הוא האח השלישי ברביעיית האחים ביילסקי, הוא מציל את חיה דזינייסקי (מיה וואסיקוואסקה המושלמת) ובהמשך הסרט הם מתחתנים. הבמאי, אדוארד זוויק (שייקספיר מאוהב, הסמוראי האחרון) נותן סצינה ארוכה לחתונה ביניהם, שנערכת ביער עבות.

במקביל לחתונה רואים את אחיו של עשהאל מגנים על החתונה באמצעות יציאה לפעולה התקפית כדי שאף אחד לא יתקרב לאיזור בו נערכת החתונה. אחת הסצינות המרשימות לדעתי (קישור).

מדובר בחופה של לפני 80 שנה פחות או יותר, והיא נראית בדיוק כמו שחופה נראית היום, ואני משער שהיא נראית בדיוק כמו חופה שנראתה לפני 300 שנה ואולי יותר.

השבוע היו לי שתי חתונות יום אחרי יום. האחת של משפחה חרדית, השנייה של חברים קיבוצניקים. החופות נראו בדיוק אותו דבר.

יש הרבה דברים מכוערים ביהדות, אחד הדברים שמרשימים לטובה הוא מסורת החתונות שלה. עם כל הכבוד לחתונה בוגאס או בקפריסין, אם תהיה לי היכולת להתחתן עם רב - אעשה את זה, למרות שאני מגדיר את עצמי יהודי אתאיסט. יש משהו יפה במסורת הזאת שמתחילה בכניסה של החתן בליווי הוריו, הכלה בליווי הוריה עד לנקודה מסוימת, משם הם ממשיכים לחופה והיא נשארת להיאסף על ידי בעלה לעתיד, ההעברה של היין מהחתן לאם הכלה בשם הצנעה, הברכות, הכוס. אחרי זה - מבחינתי ללכת.

השיר בדרך לחופה הוא בד"כ מנהג חילוני. אצל החרדים אין את זה, בטח לא שני שירים, בטח לא טקסט שהכלה הקליטה מבעוד מועד ושומעים בכריזה. החברים הקיבוצניקים שלי נכנסו עם השיר Thank You של דיידו. לי זה צרם. אומנם מדובר בשיר אהבה, אך יותר מכל הוא מזוהה עם מוות כפול (או משולש).

בחופה החרדית החתן ביקש שאחרי שבירת הכוס יחכו שלוש שניות ואז יגידו מזל טוב. יש לזה רציונאל יפה. החופה מסתיימת בכשלון היהודי המר מכולם, ועם זאת בתקווה, אך עדיין היא מדברת על חורבן בית מקדש, אבל יהודי, אלפי הרוגים. 

בין דיידו להמתנה לשבירת הכוס, אני בוחר בחתונה החרדית, יש בה קסם שזר לא יבין זאת.

והשיר שבנושא? השיר לקוח מתוך השיר "מלאך" (מילים, לחן וביצוע - אביב גפן). אם כבר להיכנס לחופה - זה איתו, כל שורה יותר מרטיטה מהקודמת.

לילה טוב,

שון

אני שלך לנצח - את המלאך שלי!

אחרי 44 ימים

מחר זה קורה

מחר אני חוזר לעבוד !

לא עבודה אידאלית

לא משוש חיי

אבל משהו

משהו שאמור לפתח אותי חברתית בחור שאני נמצא בו

משהו שלא אמור לפתח אותי בשום צורה שהיא מעבר לחברתית

כתוצאה מהקבלה לעבודה אני יורד שתי דרגות למטה

יש שיגידו שלוש

אבל אני משתדל לא להגיע עם אגו

אני מגיע לעבוד

לכסף אין ריח

מחר יוצא לדרך חדשה

ומקווה שנכונה לי

בטוח שנכנונה לי!

לילה טוב

שון

בא בלי אגו

יום ראשון מתחיל עבודה חדשה

נוראית

סטודנטיאלית

אז רגע לפני החלטתי לקחת אוויר ולאתגר את עצמי

אחרי שכל החודש שלא עבדתי הרגשתי שאני מטפס על קירות - 

זה הזמן לטפס עליהם באמת

אני נוסע מחר לקיר טיפוס הכי גבוה בארץ (בעכו)

ואולי אף אעשה באנג'י

האולי לא מגיע ממקום של פחד, הוא מגיע ממקום שכבר עשיתי בעבר באנג'י גבוה יותר, ועכשיו לא בטוח שבא לי לשלם על פצצת אדרנלין בינונית

אבל הקיר הולך להיות מגניב

אני במנטרה שאם משהו מרתיע אותך - כנס בו בכל הכוח.

כשהייתי בן 12 פחדתי להדליק גפרורים

אז לקחתי קופסאת גפרורים, יצאתי לפארק ליד הבית והדלקתי

גפרורים ראשונים זרקתי ישר מהיד מהפחד

לאט לאט החזקתי גפרור שנייה אחרי ההדלקה

ואז חמש שניות

ואז עד שהלהבה הגיעה לי לציפורן

כשהייתי ילד לא היו לי אופניים

יום אחד לקחתי אופניים של שותף

ניסיתי לרכוב

התרסקתי

עליתי שוב

התרסקתי שוב

מפה לשם לפני שנתיים רכבתי את כל פארק אמסטרדם

כשפחדתי לירות בנשק בצבא לקחתי מחסנית ורובה

ויריתי כאילו אין מחר

בקיצור...

הבנתם את הנקודה

אז מחר אני הולך להתמודד עם הרתיעה מגבהים

ואם אני לא אכנס בזה חזק - אני ארתע תמיד

בנוסף,

אם יש לכם המלצות למקומות טיול באיזור עכו-נהריה

או מקומות לישון בהם

אשמח להמלצות

לילה טוב

שון

שהולך לטפס גבוה

שעתיים באוטובוס חרדי

תייר במדינתי

כך אני הולך להרגיש

החשש הכי גדול - שמישהו יתנכל לי

פתאום אוציא את הטלפון הטמא שלי

שמישהי תרצה לשבת

אבל אסור לה לידי

שמישהי יהיה אלים

יש חרדים נפלאים

יש קומץ שהורס להם

אני נוסע לחתונה חרדית היום

ובאמת שמח בשביל המשפחה החרדית שלי

שמח בשביל בן הדוד שלי שאני מכיר מגיל אפס

מאושר

ומקווה שהם

(כמו עד היום)

לא יילכו אחר הקומץ

לימים שמחים כמו היום!

שון

הסתיימה חתונה שניה 

(שבוע שעבר הייתה ראשונה)

מחר חתונה שלישית

שבוע הבא רביעית

שבוע שאחריו חמישית

וזהו

מחר הקשה מכולן

וגם הקצרה מכולן

חתונה חרדית

כן, כן!

דת זה דבר ישן, מנוכר

אבל 613 מצוות ליהדות

לא נמצא כמה טובות?

ובינינו, אני בטוח יכול למצוא לכם מספיק חוקי מדינה שאתם לא אוהבים

היהדות מתחילה בשיווק יפה, מצווה ראשונה - תזדיינו

"ואתם פרו ורבו, שרצו בארץ ורבו בה" (בראשית ט, 7).

במילים אחרות - עשו אהבה

המפרשים טוענים גם שהגבר חייב לספק את האישה, זו מצווה ענקית!

אם אישה לא מסופקת - היא יכולה לדרוש על כך גט!

ואחרי הגזר, מגיע המקל. המצווה השנייה - ברית מילה, מצווה נוראית בעיני.

כמובן שאני לא הולך לעבור על כל 613 המצוות, אבל הנקודה ברורה.

רוצים עוד דוגמאות?

מצוות כיבוד הורים

"כבד את אביך ואת אימך למען יאריכון ימיך על האדמה (שמות כ, 12)

לא תרצח

לא תנאף

לא תגנוב

לא תחמוד

איסור הכאת הורים

מצוות הלוואה לעני

איסור לקיחת שוחד

ויש עוד שלל

הדוגמאות האלה באות להגיד דבר פשוט - בעבר היהדות הייתה הרבה יותר מתקדמת משאר האנושות

חוקי המוסר היהודיים הקדימו את זמנם

כמובן שיש דברים פחות טובים

אבל עדיין

ולמה אני כותב את כל זה ב3 וחצי לפנות בוקר?

רוצה לומר שמחר החתונה האהובה עליי מכולן

החתונה של המשפחה החרדית שלי

לילה טוב

שון

HAPPY

אני לא מאמין שגם אני חטאתי לשורה מתוך שיר בכותרת :/

ולגופו של עניין...

בגיל 15 נסעתי עם חברים לאילת

בפעם הראשונה

במהלך הטיול היה לנו דיון ארוך ואינטנסיבי על ביגוד

ביגוד לאירועים

ביגוד לחדר אוכל

ביגוד לעבודה

הודעתי שאני בחיים, בחיים לא אלבש עניבה

ספורט אלגנט תמיד

נעלי התעמלות תמיד

FF

בגיל 16 טסתי ליוון

טיול מאורגן

עשו לנו תדריך "תרבות"

כך זה הישראלים, רוצים אירופה אבל מתנהגים מזרח

כחלק מהתדריך הודיעו לנו שלחדר אוכל לא נכנסים במכנסיים קצרים

בדגש מיוחד על ארוחת הבוקר

התלבשתי לראשונה בחיי בצורה שלא נוחה לי

למען התרבות

הכיבוד

FF

בגיל 22 התחלתי לעבוד במוקד שירות

אני עוד הגעתי עם חולצות סוף מסלול

חבר הגיע מכופתר כל בוקר

היה נראה לי מוזר

FF

בגיל 23 נסענו לאילת

לבשתי מכנסיים ארוכים לארוחת הבוקר

הייתי היחיד

FF

בגיל 25 עבדתי במוקד שירות אחר

אחראי משמרת

התבקשתי לזרוק את כל חולצות סוף המסלול

לבוא עם מכנס ארוך תמיד

להתגלח

להסתפר

להתיישר

FF

בגיל 27 קיבלתי קידום

ניהלתי את המוקד

חולצות הטי של קסטרו הפכו לפולו

הג'ינסים הפכו לאלגנטיים יותר

הבוסית שלי הגיעה רק עם מכנס שחור לעבודה

אוי לי אם אני צריך להתקדם עוד יותר

FF

היום נוסע לחתונה

קיבלתי תדריך "תרבות"

כך זה הישראלים, מה שלא עושים - לא עושים את זה נכון

התבקשתי לא לבוא עם מכנסי ג'ינס

לא לבוא עם נעלי התעמלות

מכופתר חובה

להתגלח

להסתרק

מספרים על יהודי זקן אחד שנקלע למסעדה

הוא היה רעב מאוד, אך לא היה לבוש בקוד הלבוש של המסעדה

קיבל שירות מינימאלי

כמעט ולא התייחסו אליו

כשסיים לאכול, השאיר טיפ מינימאלי

למחרת הגיע שוב למסעדה

לבוש בהתאם לקוד הלבוש של המקום

התייחסו אליו בהתאם

פירפרו סביבו

כשסיים לא השאיר טיפ

בעל המסעדה יצא אליו ושאל אותו מדוע אתמול השאיר טיפ (גם אם מינימאלי) והיום לא

הוא אמר לו: "אתמול אני קיבלתי שירות, גם אם מינימאלי, היום הבגדים שלי קיבלו שירות, אם הבגדים יירצו שישאירו לכם טיפ

זו הדעה שלי על רגל אחת

לימים טובים ופחות רשמיים

שון

שהולך לחגוג הלילה

1990

בשביל להשיג מישהו - 

אתה צריך להתקשר אליו

לקוות שהוא בבית

לדבר איתו

לקבוע איתו בשעה מסוימת במקום מסוים

לקוות שיגיע בזמן

אם יאחר, או אם תאחר - 

לא תוכל לעדכן

תתנצל יפה כשתיפגשו

החברים שלך הם אלה שאתה רואה

האוכל שלך הוא זה שלקחת מהמדף

את הדואר אתה מקבל "חי" על נייר

כך גם העיתונות

והאינציקלופדיה

הבנות שאתה יוצא איתן - 

הן אלו שחברים שלך סידרו

או כאלה שהיה לך אומץ לדבר איתן פיזית, פייס טו פייס

העולם פרונטאלי

נגיש

על היתרונות והחסרונות

2015

בשביל להשיג מישהו - 

אתה שולח אליו וואטסאפ

אתה רואה מתי ההודעה נשלחה

הגיעה

נקראה

אתה רואה אם הוא התחבר וסינן

אתם קובעים

הוא מפעיל ווייז

ושולח לך קישור

אתה יודע בדיוק את הדקה שהוא מגיע

אין איחורים

אין התנצלויות

החברים שלך לא באמת "חברים" אם אין לך אותם בפייסבוק ובוואטסאפ

יכול להיות לך "חבר" שלא דיברת איתו עשר שנים

אבל עשית לו לייק על כל תמונה וסטטוס שהעלה

האוכל שלך זה מה שהזמנת באינטרנט

לתיבת הדואר שלך מגיעים רק דברים ארכאיים

בשביל הדברים הרגילים יש דואר אלקטרוני

התקשורת זה YNET

או אתר הארץ

ואת האינציקלופדיה (אחת מהן נכתבה ע"י פרופ' לייבוביץ)

החליף ויקיפדיה (עם ערכים שנכתבו ע"י תיכוניסטים לעיתים)

הבנות שאתה יוצא איתן

הן לפעמים דרך חברים ולפעמים דרך טינדר

אתה לא צריך להתחיל איתן ברחוב

אתה רק צריך לדעת להקליד יפה ולהצטלם יפה

העולם דיגיטאלי

קר

מנוכר

על החסרונות והיתרונות

בפינלנד הסתיים השנה פיילוט

פינלנד היא המדינה הראשונה בעולם שהפסיקה ללמד לכתוב

תלמידי כיתה א' שנה שעברה נכנסו לבתי ספר

לכל תלמיד מחשב

והם למדו להקליד

נסו לחשוב מתי פעם אחרונה כתבתם

מתי פעם אחרונה ישבתם בחדר עבודה, וכתבתם מכתב או סיפור או שיר או רשימת קניות

מתי?

אנחנו כבר לא כותבים

אנחנו מקלידים

אנחנו כבר לא מדברים

אנחנו מסמסים

אנחנו כבר לא מתחילים עם בנות ברחוב

אנחנו מסמנים V או X בטינדר

ולאן זה הולך?

זה הולך למקום שבו כבר אין מכולת

אנחנו מזמינים באינטרנט

(רמי לוי פותח בקרוב "סניף" ברמת גן שיהיה אך ורק משלוחי אינטרנט, במילים אחרות הוא פותח מחסן)

זה הולך למקום של אי שימוש בכסף נייר

יש כרטיס אשראי

זה הולך למקום של אובדן החום האנושי

וקר

אוי כמה שקר

על כל היתרונות ובעיקר החסרונות

היא החברה הכי טובה שלי

היא הייתה החברה הכי טובה שלי

היינו מתואמים בלי לדבר

מדברים בלי לתאם

היינו יכולים לא לדבר שבועיים

או יותר

ואז להיפגש ולהשלים פערים ולחפור כאילו לא קרה דבר

היינו יכולים לדבר יום אחד יום

ועדיין לחפור כאילו לא נפגשנו שבועיים

היא הבנאדם היחיד, כמעט ראשון, שלא רבתי איתו

למדתי ממנה לשחרר

היא למדה ממני להתבגר

הסיפורים המשותפים בקשר הקצר שלנו יכולים להכיל ספר 

שאולי יום אחד ייכתב

כשהתגייסה

קיבלתי ראשון תמונה

כשישבה בכלא (צבאי)

הייתי הראשון לקבל ממנה שיחה

לפני אמא

לפני החבר

היו לי חברות שנפרדו ממני בגללה

היו לה חברים שקינאו בי כאילו אני שוכב איתה

וכששכבנו.. 

היה מושלם

כשהיה רכב

היינו מרחיקים לכת

וכשלא היה רכב

היינו לוקחים אוטובוסים עד לאן שיכולנו

והסוף שבוע ההוא באילת

היה השיא

ולכל גאות

בסוף יש שפל

והנה הוא הגיע

בלי לריב

בלי להתווכח

בלי צעקות

בלי יריות

בלי מייקאפ סקס

או ברוקן סקס

סיימנו

כי עברתי רחוק

וכשאשוב

היא תהיה שם בשבילי

אך עד שאשוב

לא

למדתי ממנה לשחרר

היא הייתה אחד השיעורים החשובים בחיי

היא לומדת עכשיו להתבגר

והיא שלי

רציתי לעשות את זה יפה ומסוגנן

בסגנון שלי

אבל לא. זה לא יקרה, כי זה לא אמור להיות פוסט מופת.

זה אמור להיות פוסט מתבכיין וילדותי ואגואיסטי.

PAUSE

אני באמת, באמת, באמת (!!) שם את האגו בצד בכל צומת בחיי. 

כך הצלחתי להסתדר בעבר, להתמודד, אפילו להנות.

אני מוותר כשצריך, משחרר כשצריך, באמת שהאגו לא מניע אותי. כך גם במקרה הזה

UNPAUSE

בקיצור מדובר בידידה, מכרה, קולגה, שחשבתי שהיא גם קרובה.

כשהייתה מובטלת השגתי לה עבודה

כשנגמר לה החוזה בדירה - עזרתי לה למצוא דירה

עשינו ביחד עבודות בלימודים וגם שם עזרתי לה כי אני יודע באיזה עומס היא נמצאת

היא הייתה ביום ההולדת האחרון שלי, ובהוא שלפניו

ואז היא התחתנה

PAUSE

ראוי להבהיר שהיא קיבוצניקית, אתאיסטית, אנטי-רבנות.

זו לא באמת הייתה חתונה, היא מיודעת בציבור ועשתה "אירוע"

UNPAUSE

בקיצור על החתונה גיליתי בפייסבוק, כמה נחמד.

אבל שכנעתי את עצמי שכנראה לא היה מדובר באירוע רשמי כי אני מכיר את הפרסונה

היא איששה את השכנועים העצמיים ואמרה שעשתה אירוע למשפחה וחברים קרובים

ואני לא חבר קרוב, באמת שלא, לא ציני.

ואז היה יומולדת לידידה אחרת...

והידידה האחרת הזמינה אותי, ועוד חברים.

מפה לשם הם התחילו לדבר על החתונה, ואני חטפתי כאפה לפנים

יותר - אצבע בעין.

לא הוזמנתי לחתונה שחברים אחרים שלי הוזמנו

וזה מעצבן, אוי כמה שזה מעצבן

PAUSE

יש לי ידידה קרובה שאומרת שאני צריך לנסות לשחרר

קרה

נגמר

חבל לבכות על סויה שנשפך

UNPAUSE

ולסיכום...

אחרי שהייתה בינינו כימיה מדהימה

אחרי שעזרתי לה עם עבודה

ודירה

ולימודים

אפילו כשהצטיינה הגעתי לטקס

מיותר לציין שהייתי היחיד מבין החברים

היא קראה שם בטקס מכתב

מכתב שאני סיגננתי לה

אחרי כל זה

אני מאוכזב

PAUSE

יש משפט, אני לא זוכר אותו במדויק

אבל בגדול הוא אומר - אל תצפה שמה שנראה לך לגיטימי, נראה לאחרים לגיטימי

פאק האנושות

פאק הפולטיקה

פאק הרציונאל

פאק הלגיטימות

לילה טוב

שון

שבסוף כן יצא לו פה משהו בסגנון שלו

האסיר החופשי

אז אחרי שהורדתי בשר

וגבינות

וביצים

ואלכוהול

עדיין יש לי אקסטרה כולסטרול

ואקסטרה שומנים בדם

הרופאה טוענת שמדובר בגנטיקה דפוקה

אני עדיין במנטרה של התפריט המערבי ליוצאי המזרח

מפה לשם היא הביאה לי כדורים

כי כולסטרול כפול מהמטרה מצריך טיפול

ואני צריך להגיד תודה שאני לא מאושפז

או מת

התחלתי ליטול שלשום בלילה

ואתמול גיליתי

את תופעת הלוואי האכזרית ביותר

לא קראתי את תופעות הלוואי

כדי לא ליצור אפקט פיגמליון

גיליתי את זה על בשרי - 

אין-אונות

אימפוטנציה

איבר מין שלא מזדקר

כן מסוגל להגיע לאורגזמה

אבל בלי להזדקר

שזאת סיטואציה משעשעת

אבל אכזרית

לפחות יש לי תירוץ

אז בנוסף לכך שאני לא שותה אלכוהול

ואוכל טבעוני

וגם ככה קשה להשיג כך מערכת יחסים

בנוסף לזה

אני לא יכול לספק מינית

יאיי

1-0 לגנטיקה הגרועה שלי

אם אנסה להסתכל על הצד החיובי - 

אני אהיה רגוע יותר

אין זקפת בוקר

אין התעוררות לא רצויה

לא קיים

מצד שני

זה גם לא קיים כשצריך

מתלבט אם להפסיק את הכדורים

או כמו שחבר טוב ניסח את זה - 

השאלה מה יותר חשוב: החיים או איכות החיים

שאלה טובה

שאלה מצוינת

ואין לי תשובה על כך בתור אחד שהתייתם מאביו בגיל צעיר מאוד

אחלה יום מלא באהבה

(לפחות תאהבו בשבילי)

שון

בכלא הבריאות

אי שם ב-2003, בחודש השני שלי בצבא, עשיתי אבטחת ישובים

בפעם הראשונה מתחילת השירות הצבאי, כל הפלוגה הופרדה

חולקה בין ישובים לשבוע

נותרתי עם עוד חייל ששנאתי ומפקד שלא הכרתי

שבוע סיוט

בסופו של השבוע נפגשנו כל החבר'ה

מוצאי שבת

חיילים מחבקים חיילים שלא ראו שבוע

מספרים חוויות

אני מדליק סיגריה

מחפש פרצוף מוכר

(אין)

ואז הבנתי

אני אנטיפת

פסט פורוורד מלא שנים קדימה

אני עובר שבועות נוראיים

אני לבד בחיפה

אין לי פה חברים

אני לא מכיר אף אחד

אין לי כסף להיזרק בפאב ולהכיר

בתוכנת הכרויות לא הולך משהו

ואני מרגיש בודד מאי פעם

כמה בודד? היום דיברתי עם הבוסית לשעבר רבע שעה

כזה בודד

אני אובד עצות

ומחכה כבר להתחיל עבודה חדשה

(אין)

כדי למצוא חברים חדשים 

(לא יקרה)

אני אנטיפת

לילה טוב

שון

אנטיפת

לפעמים

כשנגמרת המוזה

אני מתחיל לכתוב שטויות

לכתוב לשם כתיבה

כתיבה על כתיבה

(מי זוכר איך קוראים לזה?)

בליל של שטויות

הייתי היום עם המשפחה שלי

הם שואבים ממני את המוזה

ושואבים ממני את החיים

משפחה זה דבר חשוב

הכי חשוב

ובעוד חודש נכנסים לספקטרום של חגים

ושיהיה לי בהצלחה

כשאני גר 100 ק"מ מהמשפחה הקרובה

ואין לי רכב

בליל

לילה טוב

שון

אסיר

מי שפיספס את הפרקים הקודמים - עברתי לחיפה - לבד. זהו בגדול.

וכל הלבד הזה לא בא בטוב

אני מטייל המון

רואה את העיר

תוך ארבעה ימים חציתי את חיפה מדניה (השכונה הכי גבוהה) ועד רמת דוד (ניחשתם נכון - הכי נמוכה)

היום הלכתי לרוחב

יום חמישי לטיול בעיר

מהדר לואדי ניסנס וחזור

מלא ירידה

מלא עלייה

ביום ראשון אמשיך לחפש חיים

ובשני אגיע לקריות

עד אז

בדידות

מחר נוסע למשפחה

קצת חום ואהבה וריבים

כמו שאני אוהב (?)

וחברים

סוף סוף אראה חברים

אפילו שזה רק אחד

או שניים

גג שלושה

עדיין

ובינתיים

בדידות

הדבר שהכי לא יכולתי לחזות

זה את הבדידות

""היכן הם בני האדם", פתח הנסיך הקטן שוב בדברים, "זה קצת בודד במדבר...". "זה גם בודד בין בני האדם", ענה הנחש" (הנסיך הקטן, פרק 17)

לילה טוב

שון

מטפס על הקירות

נתחיל מזה שיש לי חרא גנים.

כן. ירשתי חרא של גנים.

כמו אלייג'ה פרייס (בלתי שביר).

בגיל 6 כבר הרכבתי משקפיים

בגיל 10 גיליתי שיש לי כולסטרול ושומנים בדם של אדם פי ארבעה מגילי

מאז אני אצל דיאטנית, ובדיקות דם, ובלגן.

הכל טוב ויפה פרט לעובדה הקטנטנה הבאה - אני רזה.

בנוסף יש לנו במשפחה סכרת, מחלות לב, ריאות, מוח.

המערכת החיסונית לא משהו.

אהה וכן, אני מעשן.

יש לי דעה בעניין - המזרחיים לא שורדים את חוסר התנועה של המאה ה-21.

אבא שלי היה אדם רזה, אך הגוף שלו היה רקוב.

עם זאת, מזרחיים מתחילים להשמין בטירוף.

תראו את האתיופים שהם דור שני פה בארץ

תראו את הדור השלישי של יוצאי תימן

תראו את הערבים

תראו את המוסלמים בדובאי ובערב הסעודית (מדינות שיחסית פתוחות למערב)

אבא שלי נפטר יחסית צעיר. מסכרת

אחרי הבלגן של השבעה אצתי רצתי לעשות בדיקות כלליות

לראשונה זה ארבע שנים

גיליתי שהשומנים בדם והכולסטרול חוגגים כמו במסיבה של סקאזי

אבל סכרת איין. למזלי.

מאז עשיתי בדיקות דם כל שלושה חודשים.

הורדתי את כל המדדים.

יצאתי נסיך.

ואז התחלתי ללמוד

מכרתי את הרכב

התחלתי לנוע

אך הפסקתי עם הכדורים

והחרא גנים חזרו

היום עשיתי שוב בדיקות

בדיוק שנה מהבדיקות הקודמות

התוצאות עוד לא הגיעו

אבל כן עיינתי בתוצאות של שנה שעברה

אלוהים ישמור מה שהולך שם

מקווה שהשנה התוצאות יהיו יותר טובות

אני גוסס

תוך חמש שנים אני כנראה אגלה סכרת

תוך עשור התקף לב

אני לא מחפש להתקרבן

אני מודע למצב

ולא מחפש להתייפף

אני לא אפתח אתר

(למרות שחשבתי על ההוא של חולה הסרטן - כי לכולם יש כלב)

אבל כן אעלה פה את התוצאות

בכיף שלי

החלק הכי בעייתי בגסיסה שלי הוא הצד החברתי

אני מעשן מזה עשור וזו הדרך הכי טובה להכיר אנשים חדשים

הרופאה שלי רוצה שאפסיק לעשן

זה הולך לפגוע אנושות במצב החברתי שלי

(או שלא?)

עולם הדייטינג הוא יותר אכזרי בעניין הזה

גם אם אני יוצא רק עם לא מעשנות

קשה למצוא גם לא מעשנת

גם לא שותה

גם לא אוכלת הרבה דברים

אני כמו טבעוני

פלוס עוד איסורים

אני לא שותה אלכוהול (לך תצא לדייט בלי לשתות)

ולא אוכל מוצרי חלב (לך תסרב לפיצה, לך תסביר את הסויה)

לא אוכל בקר ושלל בהמות (לך תסביר שאתה רזה עם כולסטרול גבוה)

לא אוכל מתוקים (שומנים בדם)

לא שותה מתוקים (שומנים + כולסטרול)

לא שותה דיאט (דופק את הלבלב שגם ככה דפוק)

ולא מעשן עם לא מעשנות

עולם הדייטינג הולך לאבדון

פעם יצאתי עם סוכרתית

זו הייתה החברה היחידה שהרגשתי ממש שלם איתה

אבל גם זה נגמר

ולא בגללי

יצאתי עם שלוש טבעוניות

אחת אחרי השנייה

וגם להן היה קשה עם הרגלי המזון שתיה שלי

אני צריך מישהי כמוני

או שלכל היותר מישהי שתבין אותי

שתשלים אותי

שלא תשפוט אותי

והכי חשוב

לא להתקרבן

"ברוכים השוכחים, הנשכרים גם ממחדליהם" (ניטשה)

לילה טוב

ומשעמם כמו הגהנום

והמדרגות לא נגמרות

ואין עבודה

אין שפה

קשה

קשה

חזרה לרצינות...

אז עברתי לחיפה

כי התקבלתי פה ללימודים

והחלטתי על הסדר הבא - 

1. הודעה לבעל הדירה בתל אביב שאני לא מחדש חוזה.

2. הודעה לבוס שלי שאני לא ממשיך איתו.

3. מציאת מחליף.

4. מציאת דירה.

5. מציאת מוביל.

6. מציאת עבודה.

החלטתי שאני לא רוצה "לאנוס" את עצמי לגור ליד העבודה אלא לעבוד ליד הבית

ולכן אני לא פוסל דירות, ולכן אני קודם מחפש דירה ואז עבודה.

אז הודעתי לבעל הבית (לא קיבל את זה יפה)

והודעתי לבוס (קיבל את זה מעולה!)

ומצאתי מחליף

ודירה

ומוביל

ואין לי עבודה

אני חורש את העיר

ואין לי עבודה

מגיש קורות חיים

נאבק בבוסים

נאבק במועמדים

דיברתי עם עשרות בתי עסק

מצאתי עבודה

בשכר מינימום

עוד לא מעכל שאני חוזר לעבוד בשכר מינימום

ועדיין מחפש

דברים שיהלמו את הכישורים שלי

ויתאימו לאילוצי הלימודים שלי

ואם אפשר שיהיה בשכר גבוה

בבקשה

ואני עושה אובר-רול גופני

רופא משפחה

שיניים

מדרסים

משקפיים

כאילו יש לי עודפי מזומן

מחר כנראה אכתוב כמה אני גוסס

אני באמת גוסס

לא סרטן חס וחלילה או איידס

אבל חרא של גנים

שומנים בדם

לאדם רזה

לך תבין

ותמיד משתדל להיות אופטימי

"מאושרים הם התמימים והחפים השוכחים את העולם, שהעולם שכח, שמש נצחית בראש צלול תענה לכל תפילה וכל משאלה תכובד" (אלכסננד פופ)

לילה טוב