טוב אולי הבעיה שלי זה שהרבה יותר קל לי לכתוב מלדבר.
אז זה יהיה קצת ארוך ואני לא יודעת מתי תקרא את זה.
אבל. טוב אני פשוט אשים את זה על השולחן
לא ציפיתי לשום דבר. סתם. קצת. נפגעתי.
אני מבינה ולא מסכימה אבל מכבדת כי מה יש לי לעשות?
אתה חשוב לי. אבל קצת קשה לי ככה. (ואולי סתם קצת נמאס לי?)
מפחיד אותי קצת.
זורמת זורמת עד ש.
ואז מגיע ה-עד ש.
היי, אני מבינה שאתה לא יכול או לא רוצה להתחייב, לטפח ציפיות או לא יודעת מה.
אני לא יכולה ככה.
אתה באמת חשוב לי.
אולי זה מה שציפיתי לשמוע. שאני חשובה לך, בלי האבל שבסוף.
לא יודעת כמה אני יכולה להיות ה.. הסתם שבמצב הביניים הזה,
בכל הדבר הזה שקורה כבר חודש חודשיים,
לא יודעת כמה אני יכולה להיות פה ככה.
אז אני צריכה טיפה לחשוב על זה.
יש שקיעה מקסימה, שיהיה לך אחלה של סופש.
**
מניחה שהתשובה שרציתי לשמוע זה לא ״קצת מבאס. אני גם צריך לחשוב על זה״
כואב לי בלב, אתה יודע?
חזרתי לבלוג אחריי שנה ארוכה הרחק מכאן
תראה מה עשית לי...
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Better than me