יש משהו אחר בשבוע הזה. הרבה רוגע, כנרטה.
הרבה שקט.
הרבה זמן לחשוב.
זמן שהיה חסר לי להקדיש לקצת חשיבה ולקריאת ספרים להנאה.
כל זמן פנוי מחוץ למקום הזה תמיד מיועל לטובת משהו, תמיד מנוצל.
ופה.. פה פשוט אין לי איך לנצל את הזמן אז אני ישנה.
וכשאני לא ישנה אני קוראת ספר.
וכשאני לא החדר אוכל וגם עושה אף אחד מהם כנראה שאני בשמירה.
התנתקות מהחברה , ובעזרת הקליטה הכושלת של הפלאפון גם התנתקות מרוב העולם החיצון.
הרבה זמן לחשוב קדימה ולתכנן. הרבה זמן להסתכל פנימה.
השבוע הזה אומנם עוד לא נגמר, אבל הוא כבר קרוב לסיומו, מריחים את הסןף ואת הגאולה,
וממש אפשר לראות את זה כל הפרצופים של כל מי שחולק איתי את השבוע הזה..
ולא. הוא לא היה נורא כמו שתיארו לי אותו.
אולי קצת מתיש ומבלבל.
בכל זאת, אני לא רגילה לישון 3 שעות 3 פעמים ביום.
במצטבר זה יותר משעות השינה שלי ביממה בבסיס. הרבה יותר.
מחכה כבר לחופש, ליציאה מהגדרות האלה, להיפטר מהנשק והאפוד והקסדה וכל הכיף המטורף הזה
שקוראים לו אבטש.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Better than me