מיציקית.
ככה הוא היה קורא לי.
\\
ואולי אני צריכה ללמוד לקבל את זה שהוא ככה.
חסם אותי בפייסבוק, בוואטסאפ,
אפילו לא ענה לשיחה ממני ולא חזר אלי באותו יום שניסיתי להשיג אותו ללא הצלחה.
באותו יום שאחד אחר נישק אותי והייתי בכלל צריכה רק לשמוע את הקול שלו.
קצת מביך להודות שמישהו חסם אותך בכל אמצעי אפשרי.
ממש מנסה להתרחק ממך בכל דרך, בונה ביניכם חומה, ואת עושה מעצמך צחוק בנסיונות להיכנס.
שיחררתי, מודה ששיחררתי.
ואז זה חזר.
מידי פעם זה בא לי.
כשאני מרגישה ממש בודדה,
או כשאיזו חברה מספרת על דייט ועל הלב שפעם בחוזקה.
ואני יודעת איך לב פועם כזה מרגיש.
אולי עדיך שלא הייתי מכירה את ההרגשה.
26 והלכתי, כי עכשיו זה אמיתי.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Better than me