wolf heart

לבחור להתרכז בהווה הוא לבחור קודם כל להתרכז בעצמך. ללא שיפוטיות, מחשבות שליליות או טיפת כעס כלפי עצמך וכלפי כל מה שאת מרגישה או חושבת. לבחור להתרכז במה שאת חווה עכשיו, בדיוק ברגע זה, זה צעד ענק ומשמעותי אל עבר השלווה שלך. זה אומר שאת בוחרת, בשבילך, באופן מודע, שאת רוצה שיהיה לך טוב ואת מוכנה ופתוחה ללמוד איך. שום דבר לא פשוט, שום תוצאות לא באות בקלות, אבל עצם העובדה שאת מודעת לעצמך, מודעת לכאבך, מרגישה שמשהו עוצר בידיך אל עבר השלווה הפנימית שבך וההתגשמות שלך, זה כבר שם אותך במקום הרבה יותר טוב, הרבה יותר בריא ומקדם. ההווה מורכב מכל מה שאת יכולה להרגיש עכשיו, מכל מה שנמצא לידך, מכל התחושות שעולות בך ברגע זה, הטעמים, הריחות, האנשים, החפצים, כל מה שאת רואה מבחוץ וכל מה שאת רואה מבפנים. (דמיון/רגשות/מחשבות שנוכחים איתך) כדי ללמוד להתרכז ב:"כאן" במקום ב:"שם" או במה שהיה פעם, תתחילי לשים לב לקצב הנשימות שלך, לתנוחה שבה הגוף שלך נמצא, לשרירים, תרגישי את הידיים, תרגישי את הקרקע שמתחתיך, תרגישי את הבגדים שעוטפים אותך, תשימי לב מה מסביבך, תאזיני לקולות הרקע, תלמדי להיות נוכחת בלי להיות מוטרדת מהעבר, בלי לחשוב מה יהיה מחר, פשוט תתעסקי בלהיות כאן, עכשיו. יכול להיות שזה נשמע מסובך מדי או בלתי אפשרי או אפילו מגוחך מדי כדי להיות אמתי, הרי איך אפשר להיות נוכחת בלי להתעסק במחשבות שעולות כל שנייה ובחרדות שמופיעות ומציקות ובתכנון העתיד הלא רחוק? איך אפשר להתנתק מהרעש הפנימי ומהפחדים המעוותים ומהרגשות שמציפים? והתשובה הפשוטה היא: אפשר אם מספיק מנסים. אין כאן קסמים אלא רק תרגולים. ושלא תביני לא נכון, אם עולה בך מחשבה פתאומית כלשהי, או רגש כלשהו תוך כדי שאת עושה משהו, או אפילו קוראת את זה- זה בסדר וטבעי, אל תשפטי את עצמך, אל תכעסי על עצמך, זה בסדר, את בחרת בדרך הזו כדי ללמוד, לא כדי להעניש/ להעציב אותך. כל מה שאת מרגישה, כל מה שאת חושבת/ מדמיינת הוא לגיטימי. אל תתעלמי משום דבר, אל תדחיקי, אני רוצה שתלמדי לתת לכל המטען שלך מקום, להגיד לעצמך:"שמתי לב שהמחשבה הזאת עלתה באופן אוטומטי, אני מודעת למה שאני מרגישה וזה בסדר, לא אתן לה לשלוט עליי. אמשיך להתמקד בהווה." את יכולה גם לנשום כמה נשימות עמוקות ובכל נשימה לתת למחשבה להרפות ממך. לאט. בהדרגתיות. בקצב שלך. אין לך לאן למהר ותזכרי שלא תמיד הכל יעבור חלק, אבל את כאן בשביל להתקדם, אף פעם אל תורידי אותך למטה. כשאת לא מצליחה, תראי את הדברים מנקודת מבט של ילד קטן שמתעניין, מסתקרן, חוקר ולומד. אם הוא לא היה מצליח במשהו לא היית כועסת עליו, נכון? כי את יודעת כמה הוא משתדל, כי את רואה את הצעדים הקטנים שלו וזה מרגש אותך. תתייחסי לעצמך בדיוק אותו הדבר בגלל שאת בתהליך, וכשאת בתהליך, את משנה את איזור הנוחות שלך ולפי כך הכל משתנה, פתאום העצב יכול לדפוק בדלת, או הפחד, אבל אל תתני להם לערער אותך. כל סערה בסוף חולפת, וגם זה בסדר, ברגע שאת יודעת שמותר לך להרגיש את כל מה שאת מרגישה- הצלחת לעשות את הצעד הראשון אל עבר השלווה. את העבר לא ניתן לשנות, את העתיד לא ניתן לראות, ולכן אין צורך שזה יהווה מטרד עבורך. ההווה מהר מאוד הופך לעבר, אבל כל עוד הוא מונח בין ידייך, אל תתני לו לחמוק. תחזיקי בו ותקחי ממנו את כל מה שטוב לך. ההווה הוא השראה. אני כאן תמיד כדי לתמוך בך ולהציץ מדי פעם, אין לי ספק שתמצאי את מה שהנשמה שלך זקוקה.

שנים שלא כתבתי כאן.