שלום, והיום אדבר על ספר. THE GIVER. ממליצה לכולם.
 

המעניק הוא ספר על ג'ונאס בן ה-12.החברה בה הוא חי לא מרשה כאב, מלחמות, שונות או כל בעיה חברתית כלשהי, אך בכך גם בטילה כל רגש אפשרי שנשאר להם. בכל סוף שנה מתקיים טקס מיוחד בו כל שכבת גיל עד גיל 12 עוברת שלב בחיים, ובטקס ה-12 מקבל כל נער או נערה תפקיד שעליו הוא מקבל הכשרה ובו הוא משרת את הקהילה עד ליום שבו ישתחרר. 

מעבר לזה, לא נדמה לי שכדאי שאני אגיד עוד משהו, כי בעצם זה ספר קטן, אז העלילה מתקדמת מהר.

אז הגיע חלקו של הספוילרים :)

ספוילרים פה!

בהתחלה, כשג'ונאס קיבל תפקיד של "מקבל זיכרון", ידעתי שהוא הולך לקבל תפקיד שונה, אבל כל הספר עצמו... פשוט הפתיע אותי.

מהשקרים שכולם משקרים, עד ל"מקבלת הזיכרונות" הקודמת, עד לזה שהיא הבת של המעניק, וגם הקטע שבו הורגים את התינוק.

לרוב, או אפילו אף פעם, לא קורה לי שאני יושבת וקוראת ספר ואני כל כך עצובה לגבי דמות. ברור שהיו הרבה דמויות, אבל משהו בקטע הזה עם התינוק, זיזעזע אותי, אבל גם גרם לי להמשיך לקרוא.

הספר כל כך בקצב מהיר, ואני פשוט כל כך אוהבת אותו, ואני כבר מצפה לקרוא את הספר השני. 

אהבתי כל שנייה מהספר הזה.

בנוסף, הדמויות והעולם מפותחים בצורה כל כך טובה, מה שקשה לעשות בספר קצר. אני אוהבת את ג'ונאס, ואת המעניק – היה לי כל כך כיף לקרוא עליהם.

סליחה שאני אף פעם לא מפרטת, אני פשוט לא יודעת איך בידיוק.

ואז ראיתי את הסרט...

אהבתי אותו, במיוחד בגלל שלא הורידו מהרעיון של הספר.

אבל, היו כמה פרטים שהפריעו לי.

שהחליפו בין התפקידים בהתחלה, שהם לא נראים בכלל כמו בני 12, שהצבע הראשון שהוא ראה היה אדום אבל פתאום זה התחלף לכחול, וככה זה לא היה בספר, לילי בת 7 בערך, ולא בת 9 כמו שמציינים בספר. הקשר בין פיונה וג'ונאס הפריע לי, בגלל שהוא לא היה בספר, אבל בכללי, אם הקטע היה בספר, אני בסדר איתו. 

וגם אשר. אשר כל כך הצחיק אותי בספר, ופתאום בסרט הוא היה נראה די... לא אשר של הספר, וחבל כי הוא דמות נפלאה. 

אז לסיכום, אני ממליצה את הספר הזה לכולם.

הוא פשוט... ספר כל כך טוב.

אני נותנת לו 5\5, כי אני כל כך אהבתי אותו.