עברו עלי איזה שבועיים דכאוניים משהו.. אבל הם עברו..
עדיין אין זמן. מתעצל להכין שיעורים (לדוגמא- עכשיו) ולכן בלחץ לפני מועדי ההגשה. אבל בנתיים אני מסתדר.
הלימודים לא ממש מעניינים, אבל החברה הטובים פשוט עושים כל יום שם מהנה! (חוץ מיום שני. חשבונאות. איכסה.)
אני מפחד על המלגה שלי. מאוד מפחד. בחשבונאות אני לא מבין כלום, בדיני חוזים אני קצת אבוד ולא יודע איך לגשת לזה, במתמטיקה אני מסתדר והכל... אבל זה מפחיד אותי לפעמים... רק ממיקרו-כלכלה וממחשבים אני לא דואג..
אם אני אוציא ממוצע של פחות מ88 אני יכול להגיד שלום ולא להתראות למלגה שלי. מה שאומר כנראה שלום ולא להתראות לתואר. וממש אין לי כח להתחיל שוב במקום חדש! אם זה יקרה- אני אלך ללמוד בבארשבע!
ולדבר הטוב ביותר שקרה בזמן האחרון- יאלי. את לא מבינה כמה אני שמח שחזרנו להיות בקשר. באמת שזה עושה לי ממש טוב! התגעגעתי אליך מאוד בחצי שנה האחרונה! סוג של קשר ותקשורת שאין לי. פשוט אין. היה ממש כיף לראות אותך!
אני מרזה לאט לאט (אפילו יאלי אמרה!) ומשתדל להתאמן לפחות פעמיים בשבוע. בד"כ שלוש. ימי שלישי אימונים בכפ"ס שזה אימון קשה וטוב עם כמה סייפי נבחרת וכאלה. טוב לדעת ולהרגיש שאני עדיין ברמה הגבוהה ושאין אף אחד שיכול לקחת אותי כמובן מאליו. שוקל לחזור להשקיע כמה מאות שקלים בודדים כדי שיהיה לי ציוד כמו שצריך. סה"כ כמה להבים ברמה סבירה. זה הכל.
עכשיו אני בערך יכול להרשות לעצמי. מכל העבודות אני מרוויח בסביבות ה4 אלף בחודש. לא רע לסטודנט. למה בערך? כי עדיין צריך לממן לימודים ורכב ומחיה... וצריך לשים כסף בצד למקרה ותתבטל המלגה. למרות שבמקרה כזה לא נראה לי שאני אצליח לחסוך מספיק. אבל גם אז- אם אני אלך ללמוד במקום אחר, נגיד ב"ש, אני לא אוכל לעבוד שם כמו פה, אז אני אצתרך חסכונות.
יש האומרים (ואני ביניהם) שכדאי להוריד קצת מהעומס. אבל אין איפה! לא משתלם ולא כדאי להפסיק לעבוד בבועות או עם אלון או ביפו. מעט עבודה עם שכר גבוהה! ובחנות אני אהיה אדיוט אם אני אוותר על עבודה מושלמת כזאת! ואם אני אבקש להוריד משמרות אני מסתכן בכך שהוא יחליט לחפש מישהו אחר...
אבא שלי צוחק עלי ששברתי שיא אישי במשך זמן ללא חברה.
מורן מתגייס שבוע הבא - צריך לזכור לצלצל להגיד בהצלחה!
מגוון הויברטורים כאן גורם לי לרצות להיות בחורה... זה נראה כזה טוב!!!
רות סוף? כן.. רות סוף.. לעכשיו...
נועם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: