מחר תמיד נשאר מחר

     הלוואי והשנה הזאת תיהיה השנה הכי טובה אולי שהייתה לי מהקודמות 

אני מרגישה שזה הולכת להיות השנה שלי .עבדתי על עצמי כלכך הרבה זמן שהכל סביבי בבית ספר שמח ופורח כשזה לא היה ככה ולראשונה מאז אי פעם שהרגשתי שאני לא עובדת על עצמי בנוגע לכך ..פה מתחיל השינוי 

אין ספק ששנת 2014-2015 היו אולי השנים היותר גרועות בחיי שעברתי בהם כל דבר נוראי ואפשרי מבחינתי.

איך פתאום התגברתי על זה ? 

-הרחקתי את עצמי מבנות זבל שחשבתי וסמכתי בכל ליבי שהם חברות שלי והם רק הזיקו לי 

-התחלתי להתעניין בכל מה שסביבי וכל האנשים שהחברה שלנו בדרך כלל מאירה אותם בשולי הדרך ולא שמה עליהם כי הם לא כלכך בולטים 

-הגעתי לתיכון וזה אולי הדבר הכי טוב שקרה לי 

-התחלתי ללכת ברגל עם אוזניות וזה אולי הדבר הדבר הכי מהנה וכיף שאפשר לדמיין ,רק אני ברחוב ,רק השירים שאני אוהבת מתנגנים ,אני קובעת את הפסקול ,אף אחד לא נותן לי את דעתו הבזויה על זה וזה למה זה כיף .

בהחלט התפקחתי בשנים (פרט להשנה) ואולי זה אפילו תרם לי כל התיסכולים ,העצבות ,הבדידות אולי בעבר זה הרגשתי שזה רק חישל אותי אבל זה רק עזר לי והיום אני מצויידת עם הכלים ואני על דרך המלך ומפה השמיים הם הגבול

ואולי עד עכשיו היחידים שחסמו אותי היו החברה (מורים,תלמידים ) שחושבים שהם יכולים להיכנס אל תוך הראשים של אנשים ולשלוט ולהנמיך והיום אפשר להגיד שאני במקום אחר וכשקורים דברים קשים ביותר פשוט להגיד פאק איט ובסוף "גם זה יעבור" כמו כל דבר בעולם ...