תיסכול ,עצב ,וכל מה שכרוך בלהיות תלמיד תיכוןמי הם הדמויות שמתסכלות לי את החיים ועוד כמה ניצבים ובעלי תפקידים":
<מנכ"ל בית הספר שחושב שהוא מקסימום אלוהים ושולט במורות ובתלמידים כמו חוטים
<מורה לאנגלית שמתוסכלת מהמקצוע שלה ומהשנים ששוחקות אותה ומוצחאה מירמור וזעם על התלמידים ונוקמת בכולם
<מנהל 2 בית הספר (יש 2)והוא כמו מלאך שומר שאכפת לו מכולם ודואג לכולם כמו סבא נחמד כזה ותמיד מיעניין בכולם
<אני :ילדה בת 15 עם קשב וריכוז שלא מצליחה לקרוא ספר ולסיים :)
אז העליליה מתחילה בזה שמנהל 2 קורא לי אליו אתמול למשרד ומספר לי שיורידו אותי ביחידות של אנגלית למרות שאני תלמידה מצטיינת ,..ושיחזירו אותי לקבוצה שלי בעוד כחודש ..
~מאירועי היום~
המנכ"ל קורא לי אליו למשרדו ושואל לשמי ..אני עונה לו ..והוא עונה אוקיי חמודה -איללליקה(להתראות בערבית)לכי מכאן ..[אני בשוק }הבנתי מה הוא אמר אבל בכוונה המשכתי לעמוד במקום ואז הוא אומר :מה את לא יודעת מה זה אומר ? אז אני יתרגם לך .זה אומר להתראות בערבית .
התחלתי לבכות כי העליב אותי שהוא ככה מזלזל באינטליגנציה שלי וככה מרשה לעצמו לדבר אל תלמידים בבית ספרו שלו .
לאחר מכן סיפרתי זאת למנהל 2 והוא אמר לי לא לשים לב אל המנכל כי אני לא יודעת מה עובר לו בראש וכמה לחץ מופעל עליו .
לאחר מכן נכנסתי לשיעור של המורה השחוקה לאנגלית ואמרתי לה מה שאני חושבת עליה=אמרתי לה: טיפת רגישות אין לך טיפה ,קיבלת 0 באנושיות ו0 ברגישות והמשכתי ללכת והיא נעמדה והייתה בשוק .
רק אז לאחר חצי שעה של בכי נרגעתי והרגשי סיפוק והייתי גאה בעצמי
לאחר מכן המנכל התנצל על איך שדיבר ואמר שפשוט לא הבנתי למה הוא התכוון (הבנתי טוב מאוד למה הוא התכוון )והבטיח לי שעוד שבועיים עד חודש הוא יחזיר אותי לקבוצה שלי .
היום הזה תיסכל אותי ,שבר אותי נפשית ,נתן לי בעיטות בתחת וכאפות לראש אבל הוא גם סיפק אותי כי פרצתי את הגבולות של עצמי הראתי לכולם מה אני מסוגלת לעשות ובעוד חודש אני מקווה שהפוסט יהיה עם הכותרת עליתי הקבצה ביחידות ואני יראה לכולם מאיפה משתין הדג ויוכיך להם שאני זה תוצר של עצמי ולא של המילים העלובות שלהם .כל החבורת שרלטנים האלה שחושבים שהם אלוהים
בבלוג זה
בכל הבלוגים
וכל תרגיל שאני פותרת והוא יוצא נכון (גם אם זה לוקח לי רבע שעה לתרגיל פשוט)זה פשוט כיף לראות שיוצאת לי תשובה נכונה .