היה לכם קטע מתישהו, שפתאום צצה לכם בראש מחשבה מאוד מטרידה?לא מטרידה בקטע מיני,
מטרידה בקטע סדיסטי מזוכיזטי כזה..
קרה לכם שתהיתם, לא, לא תהיתם,
קרה לכם פעם שהייתם בטוחים שאתם תמותו מרצח?
רצח של מישהו שכנראה שנא לכם תצורה?
מישהו שאתה בהכרח מכיר.
מישהו, מישהו שעשית לו משהו שבשבילך היה הדבר הכי צודק בעולם,
הדבר הכי משמעותי, הדבר שהוריד לכם אבן מהלב,
אבל בשבילו, קצת הרס לו את החיים?
אני חשבתי על זה היום.
וזה לא שאני חושבת.
אני בטוחה.
אני בטוחה, שהמוות שלי יהיה מהיר,
אני ארצח.
אני יודעת את זה.
אני מרגישה את זה בעצמות שלי.
הרוצח שלי, יהיה החבר של A.
זוכרים?
הערס שהרסתי לו עם יעל ע"י כך שסיפרתי לה על כל הפעמים שהוא בגד בה?
אבל היא עדיין חזרה אליו. אבל זו לא הנקודה.
הערס הזה שאני מתעבת.
הבנאדם השנוא הזה.
סליחה על האמת, המפלצת השנואה הזאת.
קשה לי לקרוא לו 'בנאדם', כי תכלס, ואני ממש לא מגזימה, הוא מפלצת.
הוא הרס ושבר ופירק ושרף וגנז ומחק והרג לי את השנתיים האחרונות בחיים.
אז לא.
אני לא מתחרטת על מה שעשיתי.
וכנראה זו הסיבה למוות שלי.
המוות המהיר שלי.
המוות ברצח.
הרצח שיכניס אותו סוף סוף לכלא.
המקום שמגיע לו.
לו, ולאבא שלו.