השבוע עבר כל כך מהר לצערי, קצת חופש מכולם, לשבת במיטת השיזוף עם משקפי השמש ולצידי ספר הרומן שאני אוהבת. אני אוהבת להסתכל על האנשים הנופשים, על השמחה שלהם, על המבטים הרכלניים, על הזוגות הזקנים שמלבבים לי את הלב, אני חושבת שאם היו מבטיחים לאדם שככה יראו השנים האחרונות של חייו, אני בטוחה שמצב רוחו היה משתפר כפליים, אני בכל אופן לא הייתי רואה את חיי בלי תשוקה ואהבה.
אם כבר מדברים על תשוקה אני והגבר שלי בעל העיניים הירוקות שוב אוננו ביחד, וצירפנו תמונות.
אני כל כך רוצה אותו ולא מתחרטת, מה שגם כל המצב הזה מחרמן אותי, אבל עדיין עולות בי שאלות. אני אוהבת אותו? או מרגישה חיבור מיני, ידידותי בעל סקרנות בלבד? למה אני לא עושה עם זה כלום?
אולי אני מפחדת.
אולי אני יודעת שהוא לא ירצה אותי, או שירחם עלי. אני לא רוצה שזה יקרה. אולי אני מעדיפה אותו ככה, נשבר ומתחנן שאהיה שלו.
אולי עצם זה שהוא לא שלי, שכל רגע הוא יכול לזרוק אותי ואחר כך להשתמש בי כמה שירצה, אולי זה מדליק אותי. למען האמת זה מצליח לו.
אני שבויה לקסמיו.
"אני רוצה לטעום אותך, להרגיש אותך, לשמוע אותך גונחת ורועדת כשהיד שלי מרגישה כמה את רטובה בשבילי"
הו.
אני שלך לעולם.
"תגמרי בשבילי"
אני מדמיינת איך הוא נוגע בי, משתמש בגופי, גורם לי לגנוח חזק, איך שנינו מתחככים.
ואו. זה היה טוב.
"גמרתי" אני מקלידה לו
"עוד יומיים אני בא אליך, ואת הולכת לגמור חזק, ולא פעם אחת"
"אני מצפה לזה" אני עונה ומוסיפה סמיילי תחמן.
לא אכפת לי מכולם. אני רוצה אותו. שלי. מעלי.
אשמח לקבל עצות ורעיונות איך לשגע אותו עוד יומיים ;)
Onlyfleetingdream 