לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

לאן הברווזים עפים כשהאגם קופא?




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2015    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2015

זאב בעור של מג"ב.


אז בפוסט הקודם סיפרתי לכם על המגבנ"יק החמוד שהתחיל איתי.
ככה זה נגמר-
יצאתי עם ההורים לארוחת ערב במסעדה ואחר כך לקניות עם אמא.

הייתי בקניון עם אמא, לפתע הפלאפון שלי צלצל, מספר חסום, עניתי וזה היה... נקרא לו נדב, הבחור ממג"ב.
אמרתי שאני טיפה עסוקה ואין לי זמן לדבר, מדדתי מגף גבוהה על עקב שמעל התקציב שלי.
הוא שאל איפה אני, עניתי שבקניון.
אמר שהוא ליד ושאני אצא, לא רציתי ועניתי שאני עסוקה.
הוא שאל איפה אני בקניון ועניתי שאני מצטערת ואני ממש עסוקה.
ניתקתי.
הוא התקשר שוב, שאל בכל זאת איפה אני, עניתי בכלליות, בקניון.
הוא הלחיץ אותי טיפה.
אמרתי בנימוס שתקשר מאוחר יותר.
הוא התקשר עוד פעמיים וסיננתי.
בפעם השלישית עניתי והוא אמר שיתקשר מאוחר יותר.
עניתי "סבבה" והשיחה נגמרה.

ומאוחר יותר הגיע.
הוא התקשר שוב.
הפעם מדדתי שמלה ממש יפה שקניתי. 
(סיפורי שופינג ודייטים באותו הזמן).
הוא שאל אם אני בבית, עניתי שלא.
שאל מתי אחזור, עניתי שאני בקניות ואני לא יודעת.
*העיר שלנו מחולקת ל4 אזורים די גדולים, ובשיחה הראשונה הזכרתי מאיזה איזור אני.
הוא אמר שיהיה באיזור שלי היום, ועניתי שלא אחזור בקרוב.
הוא אמר שיתקשר ב8 וחצי ושבטח אסיים עד אז, השבתי שלא יודעת מתי אסיים ובזה השיחה נגמרה.

השעה 8 ורבע, עוד שיחה.
"זה נדב, איפה את?"
"עדיין בקניות, מצטערת, אמרתי שלא יודעת מתי אחזור"
"בסדר, אני באזור שלך, בטח תסיימי עד 9"
"כנראה שלא, אני אהיה פה עוד הרבה זמן"
"אני אתקשר שוב ב9".
"אני עדיין אהיה עסוקה ב9".
"נדבר אז ונראה".

השעה 9 בערב.
בשלב זה הייתי באוטובוס ואז בעוד אחד.
לא נגעתי בפלאפון מ9 בערב ועד 10.
ב10 לקחתי שוב את הפלאפון.
17 (לא מספר מונפץ, זה המספר) שיחות שלא נענו ו4 סמסים.
כל זה בשעה.

שלחתי הודעה קצרה שלא יטריד אותי שוב.
הוא התקשר ועניתי.
הוא הסביר שיש לו בעיה בפלאפון ושהוא מתקשר 3 פעמים ברצף.
זה עדיין יוצא מינימום 6 שיחות ו4 סמסים.
שאל איפה אני.
עניתי שבבית אבל לא יוצאת לשומקום.
שה17 שיחות זה מוגזם מדי.
הוא בכל זאת ניסה לשכנע אותי לצאת.
אמרתי "לא".
הוא אמר שילך עד הבית שלי ואני לא צריכה לצאת רק מתחת לבניין שלי.
אמרתי "לא".
הויכוח הקצר על זה נמשך, הוא טען שאני לא באמת צריכה לצאת, רק לבוא מתחת לבניין (הוא לא יודע איפה הבניין) ל20 דקות וזהו.

ואז הוא אמר שיש לו שיחה חשובה אלי בקשר לצבא, שהוא צריך לשאול אותי משהו ב4 עיניים.
אמרתי שישאל בפלאפון.
הוא אמר שלא יכול, שהשיחה על הצבא צריכה להיות ב4 עיניים ותמשך גג 20 דקות.
אמרתי שלא יטריד אותי יותר.

היום הוא לא הטריד.

לעזאזל.
ועוד לו נותנים נשק.

למה בחורים נורמלים לא יכולים להתחיל איתי בתחנה המרכזית??

נכתב על ידי , 9/12/2015 23:07  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




Avatarכינוי: 

בת: 30

: 

תמונה




32,035
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , מתוסבכים , נשיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לe.alexil אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על e.alexil ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)