ואז לעשן משהו עד שאתחיל לדמיין פלמינגו ורודים במקום עננים.
עננננים...
קארינה.
אני שונאת מישהי בלי להכיר.
קארינה.
אני אשכרה מצטערת על לידה של מישהו שאני לא מכירה.
קארינה.
אני רוצה לרסק אותה לחתיכות קטנות.
קארינה.
שתבער היא בלהבות.
קארינה.
השטן הפרטי שלי.
קארינה.
לקחת את נשמתו של הגבר שלי.
קארינה.
לעזאזל כלבה ניצחת.
קארינה.
אני רוצה להתחלף איתך.
קארינה.
כמו צליל מתוק ששורף את גרוני.
קארינה.
למה זאת היית את ולא אני.
קארינה.
אני רוצה שתצאי מחיי.
קארינה.
אני רוצה שתצאי מחיי ודי.
קארינה.
אני שונאת אותך שונאת.
קארינה....
אני מצטערת.
אני שונאת אותך בלי להכיר אפילו את פניך.
מכירה אני רק את שמך.
ובגלל זה שונאת אותך בכל נשמתי.
כי את נולדת.
כי את קיימת.
כי נטו את קייימת...
גם אם לא היית קיימת כרגע הייתי שונאת אותך.
את יודעת...?
את יודעת מה עשית לי חתיכת כלבה?
את אפילו לא יודעת... שהרסת את חיי. את שפיותי. את נשמתי. את הלב שלי. את הגבר שלי.
עננננים...
עננננים...
עננננים...
עננננים מטומטמים שאני רוצה שימטירו גשם של חומצה וישמידו כל טיפת צלם אנוש שקיים על פני הכדור הזה ופשוט ימחקו את כולם.
את כולם.
אותך.
אותי.
אותו.
עננננים.
"אני נשארתי כאן.
כמובן בזבזתי זמן.
כי אני תמיד סובל מלב שלא פועל.
עננננים"
הוא לפעמים קורא לי קארינה.
החברים שלו לפעמים קוראים לי קארינה.
אמא של החבר הכי טוב שלו בילתה אתמול 4 וחצי שעות בלהשוואת אותי לקארינה.
אמא שלו שמחה שאני לא קארינה.
האם הוא עדיין מדבר עם קארינה? אמר שלא.
אבל לפעמים הוא חושב על קארינה.
וקורא לי קארינה.
והורס לי את הנשמה. השפיות. החיים. הלב.
עננננים.
גבירותי, רבותי, מקלדת ועננים.
שימו לב.
אני מכריזה בזאת, כאן (הדירה הקטנה שלנו, כן.... אנחנו גרים ביחד, כבר שבועיים, וביחד-ביחד כבר 9 חודשים), שאם אי פעם, הסדיסט המטומטם הזה, יגיד את שמה במיטה.
אני קמה. הולכת. מעשנת. בוכה. לא חוזרת.
יש גבול.
אז אתם עדים.
אמרתי זאת.
אם הוא יקרא לי בשמה במיטה.
אני לא אראה את הפרצוף שלו יותר בחיים.
יש לי כאן בערך 3 מזוודות של דברים.
אקח הכל.
ואשקול לטוס לסאן חוזה.
עננננים.
אני רוצה שאנשים יפסיקו לדבר עליה.
להגיד עד כמה אני יותר טובה או יפה או שפיה.
ובכלל להזכיר את שמה.
(אבל לפחות אומרים שאני הרבה יותר טובה וכולם מציעים לו להתחתן איתי כמה שיותר מהר לפני שאברח לו. יאי?)
בא לי לקחת את הכרטיס הזה.
שבוהה בי.
שמלגלג.
כרטיס נסיעת רכבת מהפעם הראשונה שנפגשו.
שיושב על המדפף שלו.
ולשרוף אותו.
כמו שהיא שורפת את נשמתי.
אם אי פעם נפרד בגללה.
אני לוקחת את הכרטיס הזה איתי. ^_^
אני אקח אותו. ואשמיד.
שישאר לגמרי לבד הכלב. אם זה יגיע למצב הזה.
בא לי שיסבול טיפה.
בא לי שיסבול.
בא לי לצאת עם אקס לקפה. רק קפה. לא יותר.
ולראות אותו נשרף מבפנים בבית.
והוא ישרף מבפנים.
הוא קנאי LVL OVER 9000
פשוט... אני שבורה...
נאלצתי לשמוע עליה כל הערב.
רק דברים רעים.
אבל השוואה..
ביני לבינה.
ואז שיקראו לי בשמה... ע"י החבר הכי טוב לו.
לעזאזל... אנחנו 9 חודשים ביחד.
לא כל כך קשה לזכור את השם שלי.
ובין קארינה ובין השם שלי, יש רק דבר במשותף, הסיומת נה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: