היא תמיד איתי , בכל צעד ובכל נשימה 

יש תקופות שהיא בשקט , נותנת לי לחיות ולרצות ולהיות 

ויש תקופות שהיא דורשת את כל היחס שלא נתתי לה בזמן שהיתה בשקט 

אני לא אוהבת אותה, אולי רק קצת , אני יודעת שהיא לא עושה לי טוב 

ועם זאת למדתי שכדי לעמוד על הרגליים שוב ולהמשיך ללכת אני צריכה לקבל אותה 

לא להקשיב לה , רק לקבל ולהבין 

ואני מבינה 

והיום היא דורשת יחס כמו שהיא לא דרשה הרבה זמן 

ואני לא מצליחה לעמוד