מתי אני אלמד כבר לקבל אהבה מאחרים.שאני לא אהרוס הכל...טיפשה כמוני מסוגלת.
אנחנו יוצאים חודש בערך והוא הכי מקסים בעולם וכיף איתו.אמרנו שנתקדם לאט כי גם אני והסיבוכים שלי שהיו עם המשפחה לאחרונה ואצלו האקסית של 3 שנים שחתך ממנה לפני חודשיים ככה...
אבל בימים האחרונים הוא כל הזמן אומר לי כמה מתגעגע וכמה אני חסרה,הקטע הוא שאתמול יצאנו לסרט מה כבר מתגעגע? אני לא רגילה לכמות כזאת של תשומת לב.בהתחלה זה מביך קצת ועכשיו זה מרגיש מפחיד אפילו..אולי אני מגזימה?
אני מקווה שזה הוא באמת והוא לא מחליף אותי בה...
אומר שלא אכפת לו ממנה שהיא בעבר,מאיפה לי להאמין או לא ,גברים זה עם שמתאים את עצמו למה שהוא צריך כשצריך.ואולי אני בעצם עדיין עם השריטה מפעם של הגברים שבקושי היה להם אכפת והאקס השקרן שלי בעיקר..
אני דפוקה זאת הבעיה שלי.כל דבר טוב אני אחפש בו אוטומטית מה לא טוב, כאילו אני אוהבת לא להיות מאושרת.
מה יהיה איתי?אני אוספת את עצמי בידיים ואומרת תנשמי עמוק תני לזה עוד קצת זמן כדי לבדוק אם את אוהבת את ההרגשה או לא.
כי סה"כ עד עכשיו אהבת את ההרגשה וכן לא נשמע לי הגיוני שישר בחור שוכח את הבחורה שאהב ומתחיל לאהוב חדשה.זה לא כזה פשוט...ניתן עוד זמן,בנתיים לא מאוהבת רק מחבבת אז זה בסדר.
השאלה היא אבל ממה אני חוששת כאן מלהיות ריבאונד או מאהבה?
.......