מעבדת המחשבות

הוא תמיד מעיד על עצמו שהוא אידיוט. וקר. ורשע. ובכללי לא אדם נחמד מדי.

אני מבינה שזו מגננה, שיש לו צורך להמעיט בערכו כדי שלא אצפה ליותר מדי. בהתחלה הוא נראה עם המון ביטחון עצמי. גבר גבר כזה, שיודע מה הוא רוצה. ואפילו אחרי הפגישה השניה חשבתי להעיף אותו כי אמרתי שאני לא יכולה להיות עם מישהו שככה עף על עצמו. אבל הוא כל כך ההפך ממה שחשבתי וזה מדהים איך אנשים יכולים להציג משהו אחד כשהם משהו אחר לגמרי.

אז כשהוא היה מ"מ בבסיס, הוא לגמרי היה זה, הגבר גבר הזה, הרשע, זה לא שאכפת לו מכלום, וזה מה שאני חשבתי עליו. אבל בחדרי חדרים, בין השורות, אפשר להבין מה הוא רוצה ומה הוא חושב. וכמה מעט ניסיון יש לו.

אפשר לראות שקשה לו להיפתח, לומר דברים מסוימים, לומר מה הוא באמת חושב.

הוא איפשהו באמצע.

הוא בין האידיוט הזה לחכם הזה. הוא בן הרשע הזה לבחור עם הלב הטוב. ובכנות, אני לא יודעת איך לאכול אותו. אני אפילו לא יודעת אם יש מספיק כימיה בינינו, אבל אני רוצה להאמין, כי כיף לי איתו. פשוט לא תמיד יש על מה לדבר. אז אני שמה את הראש שלי על החזה שלו, ואנחנו שותקים. אבל זו לא שתיקה מעיקה, זו שתיקה של כיף. שתיקה של הכל בסדר. ואני מרגישה בטוחה איתו, הוא תמיד יודע לאן הולכים, הוא משרה עליי מעין ביטחון כזה.

אז מצד אחד מניאק ומצד שני, הוא אמר לי שהוא שכב רק עם שתי בנות כי הוא לא שוכב סתם עם מישהי, הוא לא רוצה סתם לפגוע, למרות שהיו לו הזדמנויות. אפשר לומר שגם זו מגננה, אבל אני חושבת שיש בזה מעט מן האמת.

הוא איפשהו באמצע.

יש לו פנים יפות וזקן די מרשים אבל עם כרס בירה קטנטנה. הוא יכול לומר לי לפעמים את הדברים הכי מטומטמים ולא מתאימים לסיטואציה ולפעמים לומר את הדבר הכי נכון. זה קשה לדעת אם אני רוצה שהוא יהיה האדם שיהיה שם לצידי ברגעים הקשים, זה קשה לדעת אם אני רוצה שזה יהיה הוא שאני אתקשר אליו ראשון כשאצא ממבחן גדול, מריאיון עבודה, או לספר לו בשורה מרגשת. אני רוצה אבל לא רוצה, מרגישה שהוא מוכיח את עצמו, אבל לא. כי לא תמיד זה מרגיש נכון וכיף, ואני לא מרגישה איתו הכי בנוח בעולם. וזה בעייתי. כי עם רועי זה לא היה ככה. עם רועי הכל טוב מההתחלה ובגלל זה הכל הלך גם מהר מאוד. כבר אמרתי, ה"אני אוהב אותך" אחרי שבועיים, ישנים ביחד אחרי חודש. איתו זה לא ככה, הוא לקח את הזמן. אתמול הייתי אצלו פעם ראשונה ואנחנו יוצאים כבר חודש וחצי. הכל לאט לאט. וזה קשה לי. כי אני לא יודעת אם זה מה שאני רוצה.

אני לא רוצה להיקשר ולהיפגע, נמאס לי לחשוב על מתי תישלח אליי ההודעה הבאה ולמה הוא לא עונה. נמאס לי לאכול סרטים.

אולי עדיף לבד וזהו