אז היום שמרתי כמו כל שני וחמישי על שתי בנות שאני לוקחת מבית הספר.
מסתבר שמאז אתמול ב-9 בבוקר אין להן חשמל בבית.. בכלל. אז הצעתי לאימהות שלהן שהן יהיו אצלי.
אחרי כמה דקות חברה שלי מתקשרת אלי ואומרת לי שהיא מתגברת את הסניף מקדונלדס בקניון של השכונה ושהיא תסיים בערך בסביבות 4:30, ואמרתי לה שזה בערך מתי שאני מסיימת עם הבנות, באים לאסוף אותן, ושישר תבוא אליי כי אני גרה מטר וחצי מהקניון.
הלכתי לקחת את הבנות מבית הספר וחיכיתי בכניסה לשער והייתי מזועזעת. כל הכניסה לבית הספר היא ערימה אחת גדולה של עצים שנפלו אתמול בסופה וההנהלה לא הייתה מספיק חכמה לבקש לפנות אותם אתמול או היום בבוקר. בית הספר נראה כמו זירת רצח. אחד העצים מעך אופניים של כמה ילדים.
אספתי אותן והלכנו לאכול במקדונלדס, ראיתי את חברה שלי ולא הספקנו אפילו לדבר מרוב העומס של האנשים כי שלושת רבעי מהשכונה בלי חשמל בכלל ובלי מים גם. בהחלט חייבת לציין שחשבתי לרגע שזאת הפסקה יזומה בשביל להעלות מכירות וכדי שהקניון הכושל יהיה קצת פחות כושל.
באתי אלי הביתה עם הבנות, הכנו שתי דקות שיעורים, שיחקנו סט, הן עשו מצגת על חטיפים ושיחקנו במיקמק.
אחרי שהן הלכו חברה שלי באה אליי. ישבנו אצלי איזה עשרים דקות ואז היא אמרה שבאלה ללכת לקולנוע. "יאללה בואי" אמרתי והופ טרללה מצאנו את עצמנו בפקקים בדרך לסינמה סיטי בעיר. החלטנו לא להתפשר על סתם אולם ולקנות כרטיסים לסרט "המתמחה", עם רוברט דה-נירו ואן האת'וואי, באולם VIP. היה בופה כזה של 45 דקות לפני הסרט עם מלא אוכל, וקינוחים, ופופקורן, ונאצ'וס, וגלידות ושתייה והיה כל כך טעים וכיף. הסרט היה מקסים ממש נהנתי.
היה לי כל כך כיף עם חברה שלי היום, לא ראיתי אותה מלא זמן ובאמת היינו צריכות קצת זמן ביחד, להירגע כזה ולהשלים פערים. ומה גם שהכל היה בספונטניות, ממש זרמתי, וגיליתי שזה נחמד לפעמים להיות ככה. אאמץ את זה יותר, אבל רק קצת כי אני חולת שליטה.
בהחלט אחד מהימים הכי טובים שהיו לי! 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Black Feather