הבלוג שלי

טוב  אז  עברה לה שנה כבר  

מי  היה  מאמין  שזמן  זז  כל  כך  מהר 

יש לי  כל  כך  הרבה דברים  לספר לך  אז  כמו  שאתה יודע  התגייסתי ואת  האמת  שאני  די  נהנת  שאני  לא לגמרה סובלת 

אני  אוהבת  את  האנשים  ואני  בטוחה  שאם  היית פוגש  אותם  גם  אתה  היתה חושב  ככה 

אז  השלמתי  אם  אמא  הייתה מאמין  שדבר  כזה יקרה ? 

חח  רק  חבל  שהיתה צריך  למות  בשביל  זה 

יש לי כלכך  הרבה דברים לספר לך  אני  את  האמת  שאני  לא  בטוחה שאתה  רוצה לשמוע 

כי  הסכין  של  האנשים  שקריבים אליך יותר חדה  משנאים  שלך  ואם קרובים  כמו  ששלך לא צריך  יותר  שונאים  ,

לפעמים  זה מרגיש  בסדר  אתה  יודע  , לפעמים  אני  מריגשה  בסדר  עם  מה  שקרה  כי  אני  פחות יודעת  שאתה לא נגעל  כמוני  מהאנשים שפעם  כל  כך  אהבתה 

אתה יודע  אבא  חבל  שיש  אנשים  כל  כך  צבועים  שמוכנים  לעשות  הכל  בשביל  כסף  אבל  אתה יודע מה  אומרים  כסף  מעוור  אנשים  גם  אם  הם  המשפחה שלך  

אתה יודע  שאני  מכונה לסלוח  על  הכל ,  

על זה  שזה  לקחו  כסף  מהשבון  שלך  11 דקות  אחרי שאתה כבר לא היתה ,  על  כרטיסי  הטיסה  שהם  לקחו  לך  ..  

על  כל  קללה  או  מילה  רעה  שהם  אמרו  לי  אחרי  שנפטרתה  על  כל  שקר  שהם  סיפרו  לי  כל  הזמן  הזה 

אבל  אני  לא  יכולה לסלוח  על הניתוח הזה  ואני לא  מוכנה לסלוח  להם  שהם  עזבו  לך  את  היד 

כי  הכל  זניח הכל  לא מעניין  אותי  

אבל  זה שהם  הפרו את  הבטחה  האחרונה שלך  על  זה אני לא  מוכנה לסלוח  

ועל זה אני גם  לא יסלח  

לא  על  זה  ולא  על  הניתוח  שהם  ידעו  שישבור   אותך  ועדיין  עשו  

אני  זוכרת  שכל  החיים  אמרתה  לי  שאתה נלחם  בשביל  החופש  ורק  ברגע  שתאבד  את  התקווה  להיות  חופשי  אתה תוותר  

אז  כנראה  שאחרי  הכל  הניתוח  הזה לקח  ממך  את  התקווה  הקטנה הזאת 

אתה יודע  הם  אומרים  שהם  חבו  את  זה  כמוני ..  

את  המוות  שלך  ..  

אבל  אתה ואני  יודעים  שזה פשוט  לא  נכון  כי  אני  זאת  שהיית  נשארת  לילות  שלמים  ערה  כי  פחדתה ללכת  לישון  

ונשארת  ערה  כדי  לשמוע  את  הנשמות  שלך  בלילה  מפחדת  פחד מוות שתמות  בעמצה הלילה  

אני  זאת  שביקשתה ממנה שתשחחר  אותך  

אני  זאת  שישבה  והחזיקה  את  היד  של  האבא המת  שלה במשך  שעתיים  עד  שבאו  לקחת  אותו  

אני  זאת  שהייתי  שם  ואתם  הלכתם  

אני  זאת  שיש  לה סיוטים  וחרדות  לא  אתם  כי  אתם  הלכתם  

ועל  זה אני לא יסלח  לכם  

אבל  אתם  יודעים  משהו  הוא  היה אבא שלי  ולכן  זה לא  משנה מה  אתם  אומרים  ..  

הקשר  שהיה  לי  איתו  חזק  יותר  מכל  קשר דם  ולכן  אני מכחישה כל  קשר  לזה  שלי  ולכם  יש  את  אותו  דם  

וזה לא  משנה כי  את זה  שהבנאדם המדהים  הזה  היה  אבא  שלי  אתם  לא יכולים  לקחת  

ואת  כל  הצחוקים  הריבים  העונשים  רגעי  הפחד והאושר  זה מה  שהפחו  אותו להיות  אבא  שלי  

ועל  זה אני מודה  שיצא לי  להקיר  בנאדם  כזה  ועוד  לקרוא לו  אבא  ..

אה אז אבא תשמור אליך שם איפה שלא תהיה