בנאדם שאוהב להיות לבד, יכול להצליח בקריירה שלו?
בנאדם שאוהב להיות לבד באמת אוהב להיות לבד או שהוא פשוט לא מוצא את הבנאדם המעניין והמרתק להיות חבר שלו?
בנאדם שלא מוצא אנשים להתחבר אליו, הבעיה בו או בסביבה שלו או בבחירות שלו?
נורא בא לי להגיד "זו פשוט הסביבה",
אבל יותר מדיי אנשים אני פוסלת,
מה, באמת יכול להיות שכולם "לא בסדר" ואני כן בסדר, ואני מעל כולם?
ואלה שאני לא מרגישה מעליהם, מאיימים עליי, אז אני גם כן פוסלת?
אני לא רוצה אנשים להיות איתם.
יש לי כאלה בשפע.
אני רוצה חברים.
ואני רוצה חברים איכותיים שכיף לי להיות איתם.
כמה יש לי כאלה, שניים? שלושה?
אחת חברה של חברה, אחת חברה מהבית ואחת חברה מהטירונות.
ומה עם ליצור איזהשהו קשר בסיסי עם העולם החיצוני בבסיס שלי?
מה עם לצאת מהמשרד שלי בלי לפחד להשתעמם שוב ליד אנשים, בלי לפחד לשמוע שוב את השאלה "מה את צריכה? למה באת?"
מה אני צריכה לשנות בעצמי, שייתן לגיטימציה לבנות להבין שאני לא רוצה דבר, באתי רק להיות איתן.
ואולי לא באמת בא לי ליצור איתן קשר ובגלל זה אני מסתגרת.
למה אני לבד? זאת השאלה שלי. למה?
למה אני מרחיקה את עצמי בבסיס?
למה אני מבודדת את עצמי מאחרים?
למה?
זה הסביבה?
מה זה?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
F*cKSocialAnXiaty