דיל טוב

כמה טוב שישרא חזר

ובדיוק בתקופה הכי נחוצה בשבילי.

הייתי מאושרת לקרוא את כולכם עוד הפעם. לא בפעם האחרונה.

ובדיוק עכשיו יש את התקופה המוגזמת הזאת שיש יותר מידי זמן לשקוע במחשבות ולכתוב כדי להוציא (בעיקר לזכור)

חזרתי למקום ילדות. מקום של פעם. לפעמים בא לי לצאת לטייל רק כדי להיתקל בטעות במישהו זה יכול לקרות... אני לא אמיצה מספיק כדי לעשות את זה

ואפילו כתבתי לו מייל, מייל סגירת מעגל כי פעם קודמת הוא לא הסכים להיפגש איתי איך? הוא העריץ אותי כל כך... ודיבר עליי בלי סוף לאקסית. הופתעתי כשהיא יצרה איתי קשר, ניסתה להוציא מידע עליו. כמו דפוקה הראתי רגשות, איך מרגישים אחרי שעבר ככ הרבה זמן מאז שנפגשנו? היא מספרת לי שהוא דיבר עליי בפרטי הפרטים. היא ידעה והכירה אותי כשאני לא ידעתי מי אני. כאב לי והחמיא לי באותו הזמן. כאב כי מי את בכלל שתדעי אותי ככה? הפרטים האלה היו צריכים להיות שלו. לא שלך. לא של כל העיר הזאת. החמיא לי כי הוא זכר אותי. זכר מאוד טוב

חשבתי שגברים בעלי זיכרון חרא

במייל שרשמתי לו נתתי פתח אחרון לפגישה כי אני נמצאת 10 דק' הליכה מהבית שלו. אפילו צירפתי תמונה. 

כמובן שזה בטיוטא וכנראה לא ישלח לעולם

אגו?

רק הייתי רוצה להסתובב איתו בחוץ ולדבר ולצחוק כמו פעם. אולי קצת להתחבק.