אני זוכרת את הערב המופלא שזה קרה, אני ואחי רצינו ללכת לקולנוע ובזכות אלוהי הקולנוע
בחרנו בסרט הרץ במבוך שהפך בין רגע לאחד הסרטים האהובים עלי בכל הזמנים!
העלילה פשוטה אבל מאוד מסובכת.
תומס מתעורר במעלית, הדבר היחיד שהוא מצליח לזכור הוא שמו הפרטי.
במהרה הוא מגלה שהוא לכוד עם חבורת נערים בתוך מתחם ענקי מוקף חומות אבן ("הקרחת").
אף אחד אינו יודע למה ואיך הם הגיעו לשם, הם רק יודעים שבכל בוקר נפתחות בחומה דלתות אבן שמובילות החוצה אל המבוך שסובב אותם, ממנו אף אחד מעולם לא חזר שבו נמצאים יצוריים אכזריים ( "מאמללים" ).
תומאס מצטרף לכוח עם נערים נוספים לא רק על מנת להימלט מהמבוך, אלא לפתור את החידה ולחשוף את הסוד של מי הביא אותם לשם ומדוע.
הביקורות על הספר היו כלכך מעולות שפחדתי לנפץ את אשליית הסרט המושלם, שמין הסתם יהיו בו יותר פרטים ועלילה ובסוף עשיתי את זה..
ולומר את האמת, נבהלתי!
הספר מספק פחד תמידי ואינסופיות של התרחשיות שקורות אחת אחרי השנייה,כל סוף של פרק משאיר אותך במתח
ומשאיר טעם של עוד ולא יכולתי להפסיק לקרוא.. ( בתכלס נורא פחדתי כי כבר היה ממש מאוחר וחששתי שיכנס לי מאמלל לחדר ולא אצליח להינצל. )
בגלל שמאוד אהבתי את הספר והעיבוד נפתח במלחמת -
הסרטVSהספר
וגם לטובת אלו שרק קראו או ראו את הרץ במבוך
שפה בוטה וסלנג
-בספר, הדבר הראשון שמבחינים בו הוא היחס בין הדמיות,הקללות עפות להם באוויר, הרבה אגו ונראה שכולם שומרים על איפוק כדי לשרוד ולעיתים לא נעים לקרוא את זה.
בנוסף ישנו שימוש בסלנג בוטה של נערי ה"קרחת" כמו קלאנק( = חרא ), שיץ' ( = זין ) ועוד..
-בסרט כולם הרבה יותר נחמדים ופחות בוטים והשימוש בסלנג הבוטה הוא מעט ביחס לספר.
השחקנים
- בספר ניוט מתואר כחזק ועוצמתי עם הרבה ביטחון ונסיון
- בסרט משחק אותו תומאס סאנגסטר, שחקן בריטי צנום, לא נראה מאיים ומפחיד אלה להפך חביב שנראה בן 15 שבמציאות הוא פאקינג בן 25.
(כן, הזוי)
-בספר גאלי הוא הדמות הרעה, בחור חזק, מאיים, מסכן ומאוד משוגע.
-בסרט משחק אותו ויל פולטר, ההוא ששיחק באנחנו המילרים ומאז, איך אפשר לקחת אותו ברצינות?!
(חייבת לדעת מי הקוסמטיקאית שלו )
ההבדל הכי חשוב הוא האכזריות
בספר העלילה הרבה יותר קשה ומורכבת שמתארת התמודדות מסובכת להכלה מאשר הסרט שהוא יותר מתון ומתחשב בקהל הצופים.
יש הרבה שיגידו שכמות הקטעים ששינו בסרט היא עצומה שהרסה לגמרי את הפואנטה של הספר ולמעשה נוצר שתי עלילות באותו נושא שמכיל תוכן שונה, ולדעתי זה היופי.
צריך להשים פס גדול בין הסרט ולספר, שניהם נהדרים, שניהם מהפנטים,
שניהם סוחפים ושניהם עוצמתיים.
אבל הם בחיים לא יהיו אותה הדבר.
ובכל סרט שמעובד מספר זו התוצאה.
במדד השוחמוס:
הרץ במבוך,שנת יציאה - 2009
הסרט- 2014
מתאים לחובבי סרטי/ספרי מתח פוסט אפוקליפטי ומדע בדיוני
שרוצים לקחת חלק בחוויה מרגשת, מפחידה ומפתיעה.
שניהם קיבלו
4.5/5
ואי אפשר בלי קצת מדילן אובריין
עוד שבועיים סרט ההמשך " משחקי הכוויה " יוצא גם בבתי הקולנוע בישראל, נראה אתכם שם?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: