don't feel no pain, just smile back :)

על רצפת האמבטיה,  עטופה במגבת 

נדמה ששטפתי ממני את הכאב

את החוסר אונים

אך הכל כבר דבוק

ואין דרך חזרה

הכאב הפך לחלק ממני ולא מוותר בקלות

למה המציאות אף פעם לא בקו ישר עם הדמיון

הכל מתחרפן ונהרס

משאיר אותי להסתכל,  לראות את הכל בוער בפניי

אני קרובה מדי,  בלי לשים לב נוצרות כוויות

כוויות שיישארו שם ויזכירו  לי שאין בי ערך

אני לא מעניינת

לפחות לא במקום שאני צריכה להיות

לא רוצים בי

ואיך אני יכולה להאשים אותם..