היום הראשון של השנה החדשה היה בשבילי כמו הרבה ימים אחרים השנה לאור העובדה שסגרתי בבסיס, ולא היה שומדבר מיוחד.. משום מה זה כאב טיפה ואז עבר, אולי היום הזה הוא קצת אוברייטד, הרי אנחנו אלה שהופכים את הימים שלנו להיות בלתי נשכחים או לא, אני יכולה להנות פי 10 בכל יום אחד השנה :)
[מתכחשת לגמרי לעובדה שכמעט העברתי את הסילבסטר עם מישהו מהבסיס בלראות אצלו בובספוג ומי יודע מה עוד]
הוא רגיש, ובאותו זמן גם די מופנם. אני יודעת שייקח זמן עד שאכיר אותו באמת, והאמת שזה נראלי חלק גדול מהמשיכה. הוא שונה, והוא לא לוחץ או נותן תחושה שאני סתם עוד אחת. מעניין איך זה יתפתח
הצחיק אותי שקינאת. עד לא מזמן היית הפנטזיה שלי. חשבתי שתתגשם. אם רק היית אומר את המילה, כבר היינו מוצאים דרך למרות המרחק
נשארנו ידידים אם אפשר לקרוא לזה ככה
אז סיפרת לך על הנוכחי.. ואתה עושה לי סצנת קנאה? "לא מרשה" לי להתנשק איתו כי תעקור לי את הלשון?
עם כמה שטיפה כיף לראות שאתה מבין מה הפסדת, לגמרי אשמתך.
חזרתי קצת לנגן ולשיר, מרגישה שקצת איבדתי את הייחודיות שלי אבל זה בטח יחזור מתישהו