don't feel no pain, just smile back :)

המקום הזה משפיע עליי בצורה חזקה מדי בלי שליטה.  אני רק מגיעה לפה ובאלי לבכות,  למות.  המחשבה על לעלות עוד שעה למשמרת של 12 שעות עם בנות כאלה ביצ'יות ואנטיפטיות עושה לי כל כך רע.  וויתרתי כבר על לנסות להתחבר איתן.  לא בכוח.  כשניסיתי אחת מהן הצליחה להפוך את זה לגמרי ולהוציא אותי מוזרה,  ועוד מאחורי הגב. 

היה לי אתמול התקף חרדה.  פעם ראשונה אי פעם. רק מהמחשבה שאני חוזרת לפה.  אני באמת מפחדת מהמצב הנפשי שלי ויותר מפחיד שאין איך לטפל בזה.  הקבן פה הוא עובד סוציאלי בכלל ולא מבין מהחיים שלו..  גם כן צבא. 

בא לי להיקבר מתחת לפוך ולא לצאת ממנו. אין בי כוחות.  לפני שהתגייסתי עוד הייתי די שפויה.  עכשיו אני מרגישה שבר כלי..  מה הטעם בחיים כאלה בכלל

לא מסוגלת להעביר ככה עוד שנה וחצי,  פשוט לא.. 

מה עושה לי טוב? מה שבטוח שממש לא להיות פה. לפחות לא בתפקיד הזה.