don't feel no pain, just smile back :)

מפחיד אותי שפתאום דברים שנראו לי ברורים מאליהם מתחילים להתערער.

אם זה קשרים שהתרופפו בגלל הצבא וזה שאני בקושי בבית, אם זה מה אני רוצה ללמוד אחרי הצבא

ובמיוחד הטיול הגדול.

לשנייה לא חשבתי שאני אתחיל לפחד מעצם המחשבה על הטיול הזה

הטיול שהיתי בטוחה שארצה לעשות לבד

ופתאום אני מפחדת, אולי זה לא כזה נוצץ כמו שזה היה נשמע לי עד היום?

אולי אני לא אמצא שם אנשים אחרים שיהפכו כל יום למעניין?

אולי זה רק יגרום לי לאבד את עצמי עוד יותר במקום התוצאה המתבקשת ההפוכה

אני יודעת שאני חושבת יותר מדי, אבל לא מצליחה שלא. לאט לאט התקופה הזאת מתקרבת, ואני לא רוצה להירקב לי בבית

אני רוצה לדעת מה התכניות שלי , לפחות לתקופה שאחרי השחרור.

זה מוזר שבמקום שעם הזמן אני אתגבר עליך, אני מוצאת את עצמי רק מתגעגעת יותר ויותר.

משהו בי מגיב לפרידה הזאת כמו גבר, במקום ללכת ולבכות על זה מלא, הלכתי והשתרללתי, חשבתי שזה יעזור

אבל זה רק הגביר את תחושת הבדידות והחיסרון שלך לצידי

צריכה להזכיר לעצמי כל הזמן למה רציתי להיפרד, שהיו עוד סיבות.

אני רוצה קצת שקט נפשי, אני זקוקה לזה. איפה קונים?