2 פוסטים ביום אחד לגמרי מראה לי שאני במצב לא טוב בכלל
מרגישה שיש לי כל כך הרבה לפרוק ולהוציא ולא מספיק אנשים שיבינו את מה שאני עוברת
לפחות לא אלה שבשר ודם מולי, ולא ברחבי הרשת
משגע אותי שכל שיחה נורמטיבית עם אמא מגיעה לפיצוץ בסוף
כבר חודשיים שאנחנו ככה
מקשר כ"כ קרוב ואמיתי זה הפך להיות בלתי נסבל
ואני באמת תוהה אם אני זאת שמחבלת בו ככה
אם אני בתקופה כ"כ חרא שאני יורה חיצים על אחד האנשים היחידים שבאמת מנסים להיות שם בשבילי
אני חושבת שכ"כ איבדתי תקווה מאנשים ומאהבה
שלא משנה באיזה צורה היא באה
אני הודפת אותה ממני בפרצוף חמוץ
הרגשתם פעם שהכל פשוט מתפרק לכם בידיים?
כל דבר שלם, ברגע שמביטים, מתנפץ
ומרוב פחד להשליט הרס וטרור
אני מוצאת את עצמי מצטמצמת
מתרחקת
שזה בערך הדבר הכי רע שאני יכולה לעשות לעצמי בתקופה הזאת
כי זה רק מוריד אותי עוד ועוד, עד שמרגיש שכבר אין יותר לאן
אני נזכרת באיזה רגע קשה ממש במכינה
שהמדריך שלי אמר לי
שרק שכשבן אדם מאבד את עצמו, הוא יכול לבנות את עצמו מחדש כמו שהוא רוצה
והוא צודק.
משהו בתחתית הזאת אולי עוד יעשה לי טוב
אבל מתי?
ומה אני עושה אם אני לא מצליחה לקום? לצאת מזה
יש רגעים מכוננים בחיים שאתה יודע שישנו אותך לנצח
והתקופה הזאת בדיוק כזו.
אני מרגישה כמו פרח שנובל ולאט לאט קמל ונעלם
ואני יודעת שזה נשמע כ"כ דרמטי
אבל זה באמת מרגיש ככה.
כאילו זה רק עניין של זמן עד שאני כבר לא אהיה פה
שיגיע יום ויהיה לי את האומץ לסיים את זה
אני מרגישה לראשונה בחיי
שהיום הזה באמת יכול להגיע
שאני לא סתם מגזימה וקיצונית
ובאותה נשימה אני מפחדת
שאני מרגישה ככה
איך הגעתי למצב הזה?
אין לי כח כבר לבכות
ולהתמודד עם החיים
והעולם הזה שאני מרגישה שרואה אותי כבר כבן אדם בוגר
כשאני מרגישה ילדה קטנה
קטנה מול העולם
שלא יודעת איך להתנהל לבדה
אם יש אלוהים
אז למה הוא בורא אותנו ככה
למה הוא נותן לנו להישבר ולהתרסק
למה כשכבר חשבתי שסוף סוף מישהו רואה בי מעבר
חושב שיש בי הרבה
אוהב אותי ככה
הוא מתברר כעוד אחד ששבר לי את הלב
ועוד הטיח בי כמה אני כלום כשהוא נפרד ממני
איך קמים מזה שהבנאדם שהכי אהבת בעולם
פשוט חושב שאתה כלום ושום דבר?
איך אני אמורה לא להאמין לו?
כשאני מרגישה ככה מאז ומתמיד
עריכה (27.6 14:18):
אחרי סבב קריאת פוסטים בבלוגים אקראיים בישראבלוג
התנחמתי לגלות שאני לא היחידה שעוברת תקופה כזו וחווה מחשבות ורגשות כאלה שליליים
זה העלה לי חיוך קטנטן בזווית הפה, תוך כדי באסה קטנה על זה שאחרים עוברים את זה גם
♥
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
feel again