וואו מלא זמן לא כתבתי פה.

אז היי, חזרתי!
התחלתי את כיתה י"א והיא ממש עמוסה ולחוצה, אני לא מבינה מה הם עשו עם זה שהם שינו את הרפורמה הזאת.

טוב, נעזוב את הלימודים.

חיי חברה? לא, עדיין אין לי ממש.

הכרתי ילד אחד שהוא שכבה מתחתיי, הוא ממש נחמד ואנחנו חברים ממש טובים ועושים כמעט הכל ביחד.

הבעיה היחידה שיש לי היא שאני חושבת שהתחלתי לחבב אותו, אבל הוא לא אוהב אותי כי אני יותר כמו אחות בשבילו.

האופי שלו כלכך טוב, הוא תמיד שם כשאני צריכה אותו והוא תמיד עוזר לי.

אם אני  עצובה? הוא תמיד יבוא ויחבק אותי ויגיד שהכל יהיה בסדר למרות שאני לא מאמינה שזה מה שיהיה.

החיוך שלו פשוט ממיס, החיבוקים החמים שלו, המגע שלו פשוט ממכר..

כן, אני תקועה עמוק בפרינדזון.