Teenager Dirtbag

הייתי חולה, אז לא ניגנתי הרבה זמן, וזה גרם לי לשקוע ולהיות עצובה.

ועכשיו, אני מנגנת במקום ללמוד.

מרוב דיו אני לא רואה את היד שלי, בל רוב הדברים שנכתבו שם נמחקו כבר או נמרחו ככה שבלתי אפשרי לקרוא אותם.

מצד אחד, כשאני מסתכלת על לוח הבחינות, אין מרווחים גדולים בין המתכונות והבגרויות, וזה מלחיץ אותי.

אבל במציאות, אני מחכה שהימים של הבחינות יגיעו כבר וייגמרו כדי שהשנה הארוכה הזאת תגיע לסיומה.

היום התכוונתי לכתוב פואטיקה.

אבל, מוזה זה כמו אפצ'י.

אם זה לא יוצא באותו רגע, זה נכנס פנימה ונעלם.

מתמטיקה, היסטוריה, לשון ואזרחות.

פוש אחרון לקראת הסוף.

אנגלית אני לא מחשיבה, כי זה נגמר עוד שלושה ימים.

ותנ"ך נתקע לי באמצע.

זהו לבנתיים.

מקווה שלא אשרף בים ביום החופש שלפני.