Teenager Dirtbag

בתוך כל הבלאגן של הבגרויות, ובשיא כל הדבר הזה, אני מתחילה לשנות דברים.

התחלתי ללמוד נהיגה, וגם קראתי שלושה ספרים החודש, תוך כדי שלמדתי למתמטיקה ואזרחות.

בחודש הבא אסיים היסטוריה ולשון, ולפני זה אני מתכוונת להסתפר.

הספקתי גם לחטוף דלקת/ תגובה אלרגית בעין השבוע.

זה עומד להיות חודש מעניין.

לפעמים אני רוצה שהעולם יפסיק לרגע בכדי לפנות לי זמן לבכות.

אבל את לא יכולה לבכות באוטובוס בנסיעה חזרה הביתה מבלי להגיע קודם לאן שרצית.

עכשיו גם המקום הבטוח שלי, של היצירתיות, הזמן הזה בשבוע שנותן לי מוטיבציה להמשיך לחיות, כמעט ונלקח ממני.

הלהקה שלי על הקרשים.

קשה לי לחזור הביתה בסוף היום ולהסתכל על כלי הנגינה שלי בלי לבכות.

או לבלות ימים שלמים בבית ולנגן.

זה כואב לי.

וכבר הרבה זמן שלא כתבתי.

ולמרות שניסיתי לעצור את הדמעות, אחר כך לא הצלחתי לבכות בכלל.

ואלוהים, כמה שרציתי לשחרר את כל האמוציות בבכי הזה.