לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

Teenager Dirtbag


It's all happening

Avatarכינוי:  DESTROYA

מין: נקבה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2017    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

5/2017

אבל


לאנשים יש דרכים משונות להתמודד עם אבל.

סבתא שלי הייתה צריכה לכבס את כל הבגדים שלו לפני שהבינה שהוא באמת לא יחזור.

חברה שלי הייתה צריכה לצבוע את השיער ולשתות אלכוהול בפעם הראשונה כדי להראות לכולם שהיא בסדר.

אני לא יודעת איך אני מתמודדת עם אבל.

אני חושבת שאני מהמדחיקים.

אני נותנת להכל לצאת בשצף.

או שאני מחזיקה הכל בפנים, וגם לדף, או במקרה הזה, לאינטרנט, אני לא יכולה לגלות את זה.

 

זה דברים שלא יהיו חשובים יום אחד, כמו הנשיקה הראשונה או אובדן הבתולין,אבל מצד שני זה מרגיש כמו מרכז החיים כרגע, ואני שונאת את זה.

אני שונאת את ההתמקדות הלא חשובה הזאת בפרטים הקטנים, ואני מסתכלת למעלה על אנשים שמחליקים דברים וממשיכים את זה הלאה.

 

היום סיימתי ללמוד אנגלית, אבל אחרי המבחנים האלה אני בספק אם אני מוכנה לצאת לעולם עם אנגלית של תיכון.

היו לי תוכניות, ללמוד בבית ספר נחשב באנגליה, אבל האנגלית שבית הספר הקנה לי לא מספיקה לגרום להם לירוק לכיווני, הרי ברור שאני אצטרך לירוק דם ושיניים כדי להשיג משהו שאני רוצה.

 

נראה שאותו חוק עובד לי גם בזוגיות,כי אני אף פעם לא משיגה את מה שאני רוצה.

נכתב על ידי DESTROYA , 11/5/2017 22:54  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מצב רוח


הייתי חולה, אז לא ניגנתי הרבה זמן, וזה גרם לי לשקוע ולהיות עצובה.

ועכשיו, אני מנגנת במקום ללמוד.

 

מרוב דיו אני לא רואה את היד שלי, בל רוב הדברים שנכתבו שם נמחקו כבר או נמרחו ככה שבלתי אפשרי לקרוא אותם.

 

מצד אחד, כשאני מסתכלת על לוח הבחינות, אין מרווחים גדולים בין המתכונות והבגרויות, וזה מלחיץ אותי.

אבל במציאות, אני מחכה שהימים של הבחינות יגיעו כבר וייגמרו כדי שהשנה הארוכה הזאת תגיע לסיומה.

 

היום התכוונתי לכתוב פואטיקה.

אבל, מוזה זה כמו אפצ'י.

אם זה לא יוצא באותו רגע, זה נכנס פנימה ונעלם.

 

מתמטיקה, היסטוריה, לשון ואזרחות.

פוש אחרון לקראת הסוף.

אנגלית אני לא מחשיבה, כי זה נגמר עוד שלושה ימים.

ותנ"ך נתקע לי באמצע.

 

זהו לבנתיים.

מקווה שלא אשרף בים ביום החופש שלפני.

נכתב על ידי DESTROYA , 8/5/2017 18:30  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



למגירה


אני ידועה בתור אדם שמדבר הרבה.

אבל אני היחידה שיודעת שאת הדברים החשובים באמת, בעלי המשמעות, שמשפיעים עליי הכי הרבה, אני שומרת לעצמי.

ועל הדברים האלה אני מדברת מעט, אם בכלל.

 

אני כותבת, שזה פורקן רגשי ברמה מסוימת, אבל יש דברים שגם במחברת אני לא אתוודא עליהם.

 

לא הייתי מחשיבה את הדברים האלה "סודות".

זה פשוט דברים עם הרבה השפעה על החיים שלי ועל  מי שאני שאני לא מדברת עליהם כי זה אף פעם לא מרגיש מתאים.

 

יום העצמאות זה תמיד יום רגיש בשבילי.

אני חווה את יום הזיכרון כל שנה מקרוב, ועם כל הרצון, קשה לי לטשטש את הגבול בין יום הזיכרון ליום העצמאות, ככה שאני לא חוגגת.

סביר להניח שאתחרט על זה בעתיד, שאת "השנים הטובות בחיי" בזבזתי בלרבוץ מול הטלויזיה.

אבל כשהשכול תופס אותך, הוא לא עוזב.

ואני לא זוכרת את ימי הזיכרון בלי לבלות אותם בבית העלמין כל שנה מחדש.

חוויה מטלטלת.

 

ואת מה שאבי סיפר לי אתמול, על כל חבריו שנפלו בדרך, ועל הורים שלא זכו לנכדים מהם.

על חברים שויתרו על החיים,ועל חברים שהחיים נעצרו להם באמצע, בדיוק ברגע שהתחילו להסתדר כמו שרצו.

 

אני לא חושבת שזה בסדר, מבחינת השכול, לתקוף ככה אנשים תמימים וחפים מפשע.

אנשים שכל חייהם נהפכו לסובבים אותו, מנסים להתחמק ממנו אך הוא תמיד אורב בפינה, מצטער בקולות צחוק ולגלוג.

 

אני חושבת שיום הזיכרון זה דבר חשוב.

אני חושבת שזה בריא להתמודד עם השכול בדרך הזאת.

אני חושבת שהנציג מהגדוד הבין את זה, כשנתן למשפחה להתקרב בעודו מחכה בשקט לצד הקבר.

אני חושבת שגם אם הוא לא בדיוק הבין, הוא ידע כיצד עליו להתנהג ובכך כיבד את האבל,ועשה לי טוב על הלב.

 

 

נכתב על ידי DESTROYA , 2/5/2017 22:49  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: חטיבה ותיכון , מגיל 14 עד 18 , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לDESTROYA אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על DESTROYA ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)