לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

Teenager Dirtbag


It's all happening

Avatarכינוי:  DESTROYA

מין: נקבה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2017    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

6/2017

אמהות מנפצות חלומות


מינקות, אמא שלי תמיד רצתה את הטוב ביותר בשבילי, כמו כל אמא.

בבגרות, היא עדיין לא רוצה שאני אפגע, מהעולם החיצון, אז היא פוגעת בי בעצמה.

מנסה לאט לאט לנפץ לי בועות שלא ידעתי שקיימות, אבל היא תמיד תחשוב שאני לא מוכנה לצאת לעולם.

 

הלוואי שהיה לי האומץ לכתוב פה הכל, את השם שלי, את העיר שאני גרה בה ועוד פרטים שיקלו עליי לספר, אבל האנונימיות היא מה שמדרבן אותי בעצם כן לספר.

 

החלום שנופץ היום קשור בהתנדבות, ובקצה השני של הארץ.

אני לא גרה במרכז, אבל אני כן גרה במקום מרכזי, שלא אמורה להיות בעיה להגיע ממנו לכל קצוות הארץ, אפילו הנידחים ביותר.

ותחבורה ציבורית בין עירונית לא זרה לי.

 

פגשתי היום לראשונה מישהי, ואחרי שעתיים היא סיפרה לי שהחברה הכי טובה שלה התאבדה.

אני חושבת שהשיתוף זה חלק מהמשמעות של ההתנדבות והעשייה למען האחר, בלי הצורך לקבל חזרה.

וכדי לעשות זאת, שובצתי בקצה הארץ, עם קבוצה של אנשים שלא הכרתי לפני היום.

 

אמא מנפצת חלומות, ולא מסכימה לי לנסוע ב3 אוטובוסים ו2 רכבות במחיר של 80 שקלים לכיוון אחד, כדי להיות חלק מהדבר המדהים הזה.

וכעסתי.

כעסתי בעיקר כי הבנתי כמה היא צודקת.

ובכיתי.

בכיתי בעיקר כי הבנתי כמה אני רוצה את זה וכמה זה לא פרקטי.

וניסיתי לנחם את עצמי ולהגיד לעצמי שאני יכולה, אבל היא ניפצה לי את החלום, בקטע טוב.

אני לא יודעת מה יקרה בקשר לזה.

 

נכתב על ידי DESTROYA , 25/6/2017 22:31  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



סדר עדיפויות


אבא שלי לא מבין בסדרי עדיפויות.

אחרי הבגרות האחרונה השנה, אני מתכוננת למחר.

זה יום שקשה לו נפשית, אני מבינה, זה קשה גם לי.

כולנו איבדנו אותו.

אבל עם כל הרצון שלו לתמוך בי, הוא לא תומך בסדרי עדיפויות שלי.

 

הוא ביקש ממני לכתוב משהו למחר, ואני באמת לא יודעת אם אני מסוגלת.

אני רבה עם עצמי יותר מאשר איתו או עם אמא שלי.

מצד שני, אני לא רוצה להגיע מחר בידיים ריקות, כשכולם מכינים את הממחטות ואת המכתבים שוברי הלב והמבכים.

אני גם אכתוב משהו, אבל כמו תמיד, אני אקרא אותו לעצמי, לשמיים.

אני לא אעמוד מול קהל של אנשים שמתבגרים כל שנה ונשארים באותו מרחק שנים ממני, ואקריא את המחשבות הכי כמוסות וכואבות שלי על בן אדם שכולנו אוהבים, רק בצורה קצת אחרת.

 

זה בסדר מבחינתי אם הם ירצו לשתף את מה שכתבו עם הקהל, אבל אני לא מתכוונת לעשות את זה.

יש דברים שאני מעדיפה לשמור לעצמי.

נכתב על ידי DESTROYA , 22/6/2017 17:05  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פרק זמן


לא זכורה לי תקופה שכתבתי כל כך הרבה בחודש אחד כאן.

 

אני יוצאת מנקודת הנחה שאני עושה את זה כי אני כל כך גועשת.

עם כל הריקנות והתחושה של הסוף מסביב, יש עליי כל כך הרבה לחצים.

 

קראתי דברים שכתבתי פה בעבר, והצחיק אותי לראות איפה הייתי לפני שנתיים.

 

**שאלה:

    הקטע עם בקשת המיילים קריטי? כי לאחרונה נתקלתי בכמה בקשות לשיחות דרך המייל. אשמח לחלופה?

נכתב על ידי DESTROYA , 15/6/2017 19:22  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: חטיבה ותיכון , מגיל 14 עד 18 , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לDESTROYA אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על DESTROYA ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)