Teenager Dirtbag

מבחינתי, עכשיו כבר לילה, משהו דפוק בהתחשב בגיל שלי וביום בשבוע.

אני רוצה שהחופש ייגמר כבר, ומצד שני אני לא ששה להתחיל שנה אחרונה ללימודים.

יש כל כך הרבה דברים לארגן ואין מספיק ימים בשבוע.

בין עבודה לחזרות לשיעורי נהיגה וכדומה, אני בעיקר מחפשת רגעים לעצמי.

"דיכאון קיץ" הייתי קוראת לזה, החזרה מחופשה מתישה או לשבת בבית למעלה מיומיים ולבהות בתקרה.

עוד משהו דפוק בקיץ הזה, שבקושי הייתה מעורבת בו פעילות הכוללת אלכוהול, ועד שיש לי הזדמנות, אני מוותרת.

לא רק לאלכוהול אני מתגעגעת, אלא גם לחברים שלי שחולקים איתי חוויות אבל גרים רחוק מכדי שאוכל לחלוק איתם חוויות גם.

הסיבה העיקרית שאני מחכה שהשנה תתחיל היא שאוכל להתחיל בתהליכי מיון לשנות שירות.

מבין כל השטויות שאני מתעסקת בהן בשלב הזה בחיי, זה מה שהכי חשוב לי כרגע.

אחרי שראיתי את ציוני הבגרות של מועדי קיץ, אני שמחה שלא נרשמתי לקורס פסיכומטרי, כי הציונים האלה גרמו לי להטיל ספק בעצמי וביכולת שלי ללמוד.

זרקתי לפח 10 שנות השקעה בשנה שלמה של התעלמות שהסתכמו ב3 שעות ישיבה בחדר עם אורות לבנים מהבהבים ומזגן שלא עובד.

נקווה שב5 בגרויות שנותרו אוציא ציונים מוצלחים יותר כדי לקבל ממוצע גבוה יותר ממה שאני עומדת עליו כרגע.

בתקופה האחרונה התחלתי לכתוב קטעים בתוך הראש שלי, עד שהגעתי להבנה שזה חסר לי, ולא כתבתי הרבה זמן.

יצא לי לדבר עם חברות על עניין הקשרים של החבורה שלנו עם בנים, ומבחינת התקדמות, אני במקום טוב באמצע.

בלי קשר לבנות בחבורה שלי, אני רוצה להיות מעבר.

כרגע אין מישהו מיוחד שאני רוצה, ואם כן אז זה אחד שגר רחוק מדי מכדי שייחשב.

עבר כבר כמעט חודש מאז הפעם האחרונה שדיברנו ואני מתגעגעת אליו, אבל אף פעם לא הייתי תומכת גדולה של מערכות יחסים בשלט רחוק.

אין לי עבודה, והעתיד הקרוב טומן לי בזבוז כספים נרחב.

לרוב לקניה באינטרנט, שבעייתי מבחינתי, כי אין לי כרטיס אשראי.

ברגע שאמצא עבודה נורמלית אפתח חשבון בנק, פשוט עדיין לא.

זה מתסכל, כי יש כל כך הרבה דברים שאני רוצה ואין לי איך.

זה חלק מעניין ההתבגרות אני מניחה.

וזה עובר.

הרעב והתשוקה לדברים חומריים מזדמנים שאפשר לקבל רק תמורת כסף.

אומרים שלבזבז כסף על חוויות עושה אדם מאושר יותר מדברים חומריים, אבל הבעיה היא שאין לי כסף לבזבז על חוויות ואין מי שיבזבז בשבילי.

טכנית, זה הקיץ האחרון שלי בבית, ואני מחכה בקוצר רוח שהוא ייגמר.