לא מרגיש לי שאי פעם יהיה לי טוב..
למה אני לא מפסיקה לחשוב עליך?
כל הזמן נזכרת בתקופות הטובות שלנו
לפני שהתחילו הפרידות ממני..
והפעם החלטת סופית שזהו , נגמר.
עדיין נשארה דלת חצי פתוחה
שאולי אני איכשהו אחזור אליך
בפנים אני רוצה ומודעת לזה שתפרד ממני כנראה שוב
כי לא הייתי מספיק חשובה לך
אני מרגישה אשמה
שכאילו אני גרמתי לזה לקרות
אבל זה הגיע ממך בבוקר אחד בהיר ותמים
ואמרת לי שאתה לא רואה אותך מתחתן איתי,
או ביחד איתי.
אחרי חודשיים סיפרת לי שזה בגלל שלא הייתי איתך מספיק בחודשיים האחרונים לפני הפרידה.
"רציתי אותך לעצמי"
מה אני אמורה לעשות ?
אם אני אוהבת אותו , מרגישה שזו אולי אשמתי..
לא מצליחה להמשיך הלאה
היינו חמש שנים ביחד וזה לא קל לי בכלל..
לתת עוד הזדמנות?
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
