welcome to my life story

ויבוא איש אל רעהו ויאמר לו:

-הגד לי אחי,מהי משמעות החיים?

האיש נעצר לפתע והסתכל בעיני רעהו.

-הגד לי אתה, מה דעתך על שאלתך זו...

-אינני מבין למה אני חי. מהי משמעות חיי?

האיש חשב לרגעים וחייך.

-מה הינך פה מחייך מולי, הרי אומר אני לך, במצב אנוש אני.

-מתי בפעם האחרונה חייכת?(שאל האיש)

-לפני שיצאתי מהבית חייכתי אני.

-מי היה זה הבן אדם שהעלה חיוך על פנייך?

-בת הזוג שלי.

-ומה עשתה הבחורה הזו, שהעלתה חיוך על פניך?

-אמרה לי כי אוהבת אותי היא, נשקה בי בשפתיי ואמרה מילים טובות.

אמר האיש אל רעהו:

-אדוני יקר שלי, בטוח שאני שיש בך עוד הרבה מילות שלילה אליי, אך אומר אני לך, מספיק אדם אחד בחייך שמעלה חיוך על שפתייך-הערך אותו ותאהב, וכל השאר חפץ בעיקרו.

כתבתי כבר פוסט לגבי המכתב שהבאנו למנהלת.

בסופו של דבר היא מגיעה ליב' ואומרת שקיבלה מכתב מאוד מכובד ושההנהלה עושים בירורים כלפי המצב. טוב, אני כתבתי את המכתב ואני בי'א, היא הלכה לי'ב. סבבה, מועצת תלמידים עשו איתה ישיבה ובסוף בסוף- הגיעו לפשרה:

תלבושת חופשית ביום שישי. אוקי, הג'קטים לא קיבלו הנחה ונשארנו עם סמל עליהם. לא שאני מגיעה כל הזמן עם סמל על גקט אבל... היה אפשר להתאמץ יותר יפית כהן.....