האם כשמשהו טוב מכדי להיות אמיתי- הוא לא אמיתי?עובדה.
אני לא אשכח את הרגע הזה, אי שם באביב 2013, עת התקבלתי לתפקיד שחלמתי עליו שנים רבות.
ובתוך כל היומיים של השמחה והבלגן והמזלטובים, נכנסה לי לראש המחשבה הנוראית- זה לא יקרה בסוף, זה לא באמת מגיע לך.. מחשבה טורדנית שלא עזבה אותי.
ואחרי יומיים של אופוריה הגיע הטלפון שהוריד לי הלב לתחתית וגרם לי להחוויר- המינוי שלך בוטל.
אז היום אני מרגישה קצת ככה
אז אני והתימני היינו יחד כל הסופש
ובשונה ממנהגו, להתקשר כל יום בשבועות האחרונים, הוא רק שלח ווטסאפ, אחד אמש ואחד הערב. סתם מהנשמע כזה בלי שום הצעה להיפגש. נורא נפגעתי.
חברתי א' הקשובה והמבינה ניסתה גרום לי להכיל להבין, לא לכעוס..
אבל בסוף מסתבר שצדקתי.
"הסופשבוע הזה היה לי אינטנסיבי מידי" הוא אמר הדרעק
ואני חשתי את ההתכווצות כאילו חטפתי בעיטה לבטן.
אינטנסיבי לו מידיי?
הסופשבוע שבשבילי היה מדהים,
הפעם הראשונה שמישהו קרא לי חברה שלו בגיל 35 (עצוב לי לכתוב את זה אפילו)
אוקי
קח לך חופש ממני. כמה שרק תרצה
אני לא בטוחה שאני רוצה שהחופש הזה ייגמר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
