פרולוג
אני (לתל אביבית): "בואי נעשה את כיפור יחד, בואי לחיפה!"
תל אביבית: "ברור שאני באהה!!"
אני (לבלונדינית): "זמינה לשיחה?"
בלונדינית: "אני בדיוק יוצאת, מחר אתה לא צם נכון? אז אתקשר"
אני (לקרייתית): "יאללה, מחר כיפור, אני בא אלייך ברגל"
קרייתית: "יאללה, אל תאיים"
אני (לכפר סבאית): "מה נשמע? נעלמת.
חולונית (אליי): "רוצה לבוא לעשות אצלנו את כיפור?
אני (לחולונית): "רק אם יש איפה לישון"
פרק ראשון - חולון
אני והחולונית מכירים כבר הרבה שנים. וכמה שנים שאני מכיר אותה - את חבר שלה אני מכיר יותר.
למען האמת, הם יוצאים בזכותי, הם השליש שלי בגן עדן.
אותו אני מכיר מאז 2006, אותה מאז 2007
נוצרה חברות
נוצר משולש
המשולש הזה הפך לקטלני ביום ההולדת שלי
כשהוא ניסה לנשק אותה
והיא לא סירבה
הוא החבר השני שלי שיוצא איתה
היא סוג של רובין
אני סוג של דמות שלא קיימת בסדרה
הייתי רוצה לכתוב מארשל
אבל אני לא נשוי
הם עברו לגור לא מזמן
היא זאת שאיכזבה אותי הכי פחות אם נחשוב על התכלית
היא הציעה לי תכנית, כשלא הייתה לי
אבל לא חשבה לעומק
חשבה על אחה"צ משותף בכיפור
בלי לחשוב שאני צריך לישון איפשהו
או שמתישהו הם יצטרכו לישון
סירבתי.
פרק 2 - כפר סבא
אני מכיר אותה שנים
בערך מ-2008
הכרנו בחו"ל
האמת שטסנו יחד לחו"ל
אבל לפני הטיסה היינו רק "שלום, שלום"
ואז חטפתי קראש רציני
ואז ירד לי ממנה
היא סוג של רובין
אם אני טד
רק שמעולם לא התנשקנו
אף פעם לא סיפרתי לה שבא לי עליה
ובטח שלא גרנו ביחד
אף אחד לא הציע לה נישואים
ומסלול החיים שלנו היה ידידי לחלוטין
עם אין ספור אכזבות מהצד שלה
ואכזבה אחת שאני סופר מהצד שלי
היא לא ענתה להודעה הזאת מעולם נכון לעכשיו.
פרק 3 - תל אביב
הכרנו בעבודה
הייתי הבוס שלה
היא הייתה עובדת שלי
היה אירוע משנה חיים אחד
בו היא התייעצה איתי לגמבי זוגיות
אני עצתי לה מבלי לדעת שנבנה פה קראש
באותו ערב היא נישקה אותי ברכב שלי
אני כמובן לא סירבתי
ושם זה נגמר
משם הפכנו לידידים הכי טובים
(טד ורובין?)
היינו באילת יחד
ישנו יותר מדי פעמים זה לצד זו
היא יודעת עלי את הפרטים הכי כמוסים
ולהיפך
ובאיזשהו שלב היא אכלה סיבוב
שנה שעברה עשינו את כיפור יחד
בסוף השנה נסענו לאילת
וכשהודעתי שאני עוזב את תל אביב
היא איבדה את זה
לא פגשתי אותה כבר כמה חודשים
כל פעם שאני בתל אביב אני מסמס
והיא מסננת
ההצעה לכיפור הזה הייתה החץ האחרון במנשא
וגם הוא פיספס, ממש ברגע האחרון
היא לא באה לפה לכיפור
והותירה אותי חסר תכניות
וחסר רצון לדבר איתה נגיד לנצח
פרק 4 - בלונדה
אני מכיר אותה מאז 2012
הרבה אחרי שלושת הפרקים הראשונים
אך לפני הפרק הסוגר
היא ברבי אמיתית, ליידי, נסיכה
תמיד מוקפת בגברים, תמיד חושקים בה
היא אומרת הרבה "לא" ונהנית מהמשחק
אבל לא מתקיימת נפשית כשהיא חסרת בן זוג
פעם היא אפילו בכתה (עם דמעות והכל) כשהיא סיפרה לי שקשה לה שאין לה ביצים לאחוז בהם לפני השינה
היום היא בזוגיות ארוכה
כמו כל הזוגיויות הקודמות
לדעתי פשרה
לדעתה לא
ואנחנו עדיין חברים הכי טובים
היא הבטיחה שלשום, שתתקשר אתמול
עדיין לא קרה.
פרק 5 - קרייתית
אני מכיר אותה שמונה ימים
האמת שאני מכיר אותה כמה חודשים
היא רק התעלמה ממני עד לפני שבוע
היא חברה של חברה
וכשהחברה המשותפת גילתה שאני עובר לחיפה
היא הציעה לי ליצור איתה קשר
היא גרה קרוב לחיפה
והיא יכולה להיות אחלה בת זוג
גם יפה, גם משכילה, גם בראש שלי
לפני שבוע החברה המשותפת התחתנה
ואז יצא לנו לדבר סוף סוף, פרונטלי
היא נתנה לי טרמפ חזרה מהחתונה
ולמחרת התכתבנו קצת
אחרי שהתל אביבית ביטלה
סימסתי לה ישר שאני בא מחר
היא התלהבה (לפחות כך נשמע לי)
סימסה לי הבוקר שזה לא תירוץ אבל הכלב שלה חולה
אמרתי לה שלא נורא ובלי קשר אשמח לצאת איתה
היא ענתה שבקטע ידידותי אין בעיה
אנחנו כבר לא נדבר
אפילוג
אני אוהב את הקסם של כיפור
יש בו משהו יפה
השקט הזה שבא פעם בשנה
האין מכוניות
אין צפירות
אפשר ללכת על הכביש
זה כיף
אני אוהב לטייל ברגל בשקט
שנה שעברה חרשתי את תל אביב עם התל אביבית
בעבר הייתי עם החולונים
אפילו עם הכפרסבאית יצא לי לעשות את כיפור
אבל השנה איכשהו מצאתי את עצמי לבד ובגלות.
לפני שנתיים היה כיפור ראשון מזה שנים שלא עשיתי עם החולונים.
הם בדיוק עברו לגור יחד ותהיתי אם יזמינו אותי
הם לא הזמינו אותי
האנשים שאתה הכי מצפה מהם - הם אלה שהכי יאכזבו אותך
אני כל הזמן לומד לא לסמוך
וגם כל הזמן נופל בזה
גמר חתימה טובה!