ההחמצות הגדולות של חיי
הן בתחום הזוגיות
איכשהו שם אני לא מצליח ליצור את הניצוץ
או יותר נכון - הניצוצות, קטנים הם.
גם בלימודים כשלתי
התחלתי תואר ראשון כל כך הרבה פעמים
והנה אני סטודנט לתואר שני
גם בעבודה כשלתי
ניסיתי להתקבל לתפקידים ניהוליים במשך ארבע שנים ללא הצלחה
והנה יש לי ברזומה ניהול מוקד
גם עם הסיגריות כשלתי
עד שהתחלתי לקחת כדורים
והנה אני כבר חודש וחצי בלי סיגריה
גם עם ההשמנה שבאה כתוצאה מכך
או הכולסטרול שרץ במשפחה
והסכרת (שעדיין לא הגיעה)
בשורה התחתונה אני כן יודע להזיז דברים
כן יודע לשנות
אבל איפשהו
איכשהו
בזוגיות
לא רואה עדיין את האור
עדיין
אני יכול לספר פה שעות על הצלחות ובעיקר כשלונות בתחום הזוגיות
על כמעט שני עשורים של סיפורים
אני יכול לכתוב ספר
או לפחות עבודת תיזה איכותנית חריפה
אבל אני לא אעשה את זה
כי אני תמיד
תמיד
מסתכל קדימה
חוץ מבמקרה של אנה
אנה היא היא הכשלון המהדהד שלי
יותר מכל אחת לפניה או אחריה
היא זאת שחמקה לי בין האצבעות
ולמרות שרצתה אותי
היא לא שלי
ההיכרות שלי עם אנה החלה לפני 4 שנים
וכיום היא הבנאדם הקרוב ביותר אלי
היא התחילה בחטא
בכמעט סקס ברכב שלי
ברגע של חולשה
היא המשיכה במחשבות מצפוניות ועבירות מוסר
ובאיזשהו שלב חתכתי
כשחזרתי
היא כבר לא הייתה שם בשבילי
לא ברמה הרגשית
ויש לי סיפורים איתה
סיפורי חיים
נקשרנו
היא מכירה את המשפחה שלי
אני את שלה
היא מכירה את האקסיות שלי
אני יודע על כל המשגלים שלה
להתנתק ממנה זו לא אופציה
לבכות עליה זו גם לא אופציה
להיזכר באופציה זו אופציה
היא היחידה שאני מרשה לעצמי להסתכל אחורה
כי כשאני מסתכל אחורה אני רואה אושר
אושר טהור
על השטויות שעשינו יחד בעבודה
והפעם ההיא שהיא לחשה לי שזה יהיה הסוד שלנו
על הנסיעה ברכב המאוד רועשת
וההתכתבות שאחרי הכמעט סקס
עד שהגיעה לביתה
והנתק הארוך מיוזמתי
והסמס שלה שגדע את הריצה שלי על פארק הירקון
והניסיון שלי להישאר קר במענה לסמס הזה
והמפגש המחודש
והגיוס לצבא
והשחרור
וחו"ל
ותל אביב
ואילת
והנה גם חיפה נכנסה למפה
והקעקועים
והעגילים
והאקסיות
והסקס עם אחרים
וכמובן יום ההולדת שלי שהצלחתי לחרבן
וימי ההולדת שלה שנשארתי איתה עד לדמעה האחרונה
ובית הקפה האהוב
וההוא שאחריו
והפאב
והקולנוע
והמוזיאונים
נעים בין סחיות מוחלטת להתמסטלות עד להתקפי חרדה נוראיים
ספקטרום רחב...
וההשתכרויות
וההסתממויות
והגמילות
והחינוך שלי כלפיה
והלימוד שלי ממנה איך לשחרר
היו שם הרבה בארבע שנים האחרונות
ויש עוד מקום לעוד
ואולי
רק אולי
יום אחד אשיג אותה
או שלא
סופ"ש של הצלחות!
שון
כינוי:
בלוגר חיפאי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
