המון פעמים, מאבק עולה המון. שלטי חוצות, חולצות, פוסטרים, כסף לערבות (במקרה של), אירגון של הפגנות- כל הדברים האלו יכולים לעלות המון לאזרח המדוכא הממוצע. אבל זה לא חייב להיות ככה: יש דרכים רבות של מאבק שלא יעלו לכם אפילו אגורה אחת. אספנו בשבילכם עשרה.
1. לגדל שיער.נתחיל עם מאבק צעיר יותר, פשוט יותר וקל במיוחד. גידול שיער מאז ומתמיד נחשב לסממן של מרד בסמכות, ואקט כזה מומלץ למאבק נגד סמכויות כמו בתי ספר, משטרה, ומאבק מוזיקלי.בחברה שבה שיער נחשב למאפיין קולקטיביסטי בשביל להעלים כל שינוי בין אחד לשני, ובמערכת חינוך שבה גידול שיער, צביעת שיער ודברים דומים נחשבים פשע-גידול שיער הוא פשוט, קל ואפקטיבי. הוא נחשב עד היום, קרוב ל50 שנה אחרי, לתופעת נוער השוליים של שנות השישים ולמרדנות אנרכיסטית. בנוסף, זה גם ממש יפה.
2. לא ללכת ל____. (השלם את החסר). מסגרות קבועות, כמו עבודה, בתי ספר, אותן פעולות משמימות שאנחנו עושים יום יום בלי שום דבר מיוחד, הם אלו שהופכים אותנו לאט לאט לאנשים אחרים. בתי ספר, לדוגמא, מעודדים אדישות, אהדה לחברה הקפיטליסטית ולתרבות הצריכה, מיליטריזם, לאומנות, ועל הדרך בקושי עוזרת לך בעתיד. אם פשוט נימנע מללכת למקומות ששולטים בנו, למסגרות משעממות ואפורות שכל מה שהן עושות זה לדכא אותנו פעם אחר פעם- גם נצטרף למאבק נכון,צודק ולא אלים, וגם נוכל להפנות את הזמן לפעילויות יותר חשובות.
לאלו שמבקשים לברוח מהשגרה של העבודה, או להימלט מהשעמום האפור והמגעיל של בית הספר, אבל עדיין לא לוותר על מסגרות וחינוך, לא צריכה להיות שום דאגה. חינוך ביתי, לדוגמא, הוא פיתרון מושלם עבור אלו שלא רוצים לשלוח את הילדים שלהם למוסד כמו בית ספר, אבל עדיין לא מוכנים לוותר על חינוך.
3.לא לזוז לשום מקום. האחד הבא הוא מאוד קל ודורש רק מוטיבציה ועקשנות: לא לזוז לשום מקום. להישאר על הרצפה, לקשור את עצמך לקיר או לגדר, להירדם במסדרונות של מוסדות שלטון, ובעיקר לא לעזוב עד שהמאבק ינצח. מאבק מהסוג הזה הוא מאבק מהסוג הכי עקשן שיש: מאבק שאי אפשר להתעלם ממנו. מאוד סביר שמאבק כזה יגיע למשטרה בסופו של דבר, ויכול להתגלגל למקומות אלימים של גירוש ופירוק המחאה. בשל כך, חשוב שמאבק מהסוג הזה יגיע מכמה שיותר אנשים,כך שגם אם יגורשו כמה מהמקום, כמה ישארו, ואלו שגורשו יוכלו לחזור אחר כך.
4. לסרב.זה יכול להיות לאכול, לשתות, לשכב, לישון, להתגייס לצבא, לשלם מיסים, לפנות אנשים מביתם. זה יכול להיות סירוב לצאת מהבית, סירוב להוריד חולצה או שלט. אתם יכולים להגיד לא כשאומרים לכם להיכנס לשיעור, לשלם את החוב, להיכנס לניידת או לענות על כל השאלות. אתם לא חייבים כלום לאף אחד. אתם ברשות עצמכם.
"זה היה בתל אביב, בשנותיה הראשונות של המדינה, כאשר הקואופרטיבים עוד היו בשיא כוחם, והעובדים היו אדונים לגורלם.
ביום אביבי שטוף שמש ויפה במיוחד, אוטובוס קו 4 של קואופרטיב דן עשה את דרכו במסלולו הרגיל, כאשר לפתע – מול קולנוע מוגרבי, בפינת הרחובות אלנבי ובן יהודה – עצר הנהג את האוטובוס באמצע הצומת. הוא סינן קללה עסיסית ביידיש, פתח את דלתות האוטובוס, ויצא החוצה אל קרני השמש.הנוסעים הביטו בו תחילה המומים, אולם אז החלו למחות בקולניות. אחד מהם קם ממקומו והחל לצפצף בצופר האוטובוס. לאחר כמה צפצופים קצרים, לחץ בכל כוחו על הצופר, שהשמיע צפירה מתמשכת; אולם נהג האוטובוס, אשר מאס בעבודתו, התעלם מהצפירה, והמשיך לצעוד במורד רחוב אלנבי לכיוון הים. במשך דקה, ישבו הנוסעים הנדהמים בשתיקה. זוג קם ממקומו וירד מהאוטובוס. ואז, מירכתי האוטובוס, צעדה קדימה אישה גדולת גוף, עמוסת סלי ירקות, ובלי אומר התיישבה במושב הנהג, והכניסה להילוך את המנוע. האוטובוס המשיך במסלולו, תוך עצירה בכל התחנות, עד שהאישה הגיעה לתחנה שלה וירדה. נוסע אחר תפס את מקומה לכברת דרך נוספת, ואז נוסע נוסף, ועוד אחד, וכך המשיך במסלולו אוטובוס קו 4, עד שהגיע לתחנתו הסופית."
5.לצייר, לצלם, לישון, לקשקש, לנגן, לשיר....על דברים של אחרים. יש לך את הזכות המלאה להשתמש ברכוש של מי שמדכא אותך. אחרי הכל, הדורסנות שלו יום יום היא מה שגרמה לך לעשות את המאבק מההתחלה- הוא אשם. אז תצייר לו על הקירות, תרססי גרפיטי, תעלה על הגג, תנגני על החלון, ובעיקר תעשה צרות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: