הקיר הרביעי

אבל לפני הכל, שיר: 

והפעם, שיר בעברית! קין והבל 90210 עם לקח זמן, מתוך האלבום החדש הוידאודרום.

 הייתי עושה מסך מלא, אבל לצערי הקליפ קצת משעמם. 

יש לי מחסום כתיבה נוראי לאחרונה. אני מגלה שאני רוצה לכתוב על כל כך הרבה דברים בפירוט ובצורה שאני אוהב, אבל כשאני מתיישב בשביל לכתוב אותם אני מקבל את ההרגשה הזו שאני לא רוצה לשבת על הכיסא יותר, מול אותו מחשב ולהקליד מילים ברצף מונוטוני. זה מבאס. ולא פרסמתי כלום לאחרונה, לצערי, והפוסט האחרון שלי בכלל נלקח מפוסט מעולה שקראתי בעמוד של Israeli Apartheid- הדבר היחידי שעשיתי היה להוסיף את חנדלה.

אז בחרתי לכתוב כמה דברים רנדומליים בלי הרבה קשר אחד לשני, בתקווה שזה יעזור. מקווה שתהנו. 

***

משהו מעצבן אותי בדונלד טראמפ. 

זה לא הדיבור המעצבן, לא השיער המתנפנף, לא החלאתיות הפשיסטית שלו ולא הסקסיסטיות החזירית. את זה יש גם בישראל. מעצבנת אותי התגובה הציבורית. הוא אומנם חרא של בנאדם ברמות שקצת קשה לקלוט, אבל בדיוק כמו מקבילו הישראלי, לדונלד טראמפ אין טקט. שכל יש לו, כמובן; אדם לא נהפך לטייקון קפיטליסט תוך שנייה. האמירות הטפשיות שלו לא נובעות ממחסור באינטליגנציה, אלא מיהירות ושחצנות היאה לחיה החיה בדיר. אבל אם נניח לשנייה את הדמיון בין טראמפ לחזיר בר, אפשר להבין שבמקום שהציבור האמריקאי יקום מהכיסא וילך לנפץ את העקרונות הפשיסטיים-קפיטליסטיים שעליהם עומד טראמפ להתמודד על ראשות המעצמה האימפריאליסטית הגדולה בעולם, הוא פשוט מצקצק בלשונו. הוא לא מבין שטראמפ הוא שליח, נציג מזוקן עמוס איפור ותכישירים קוסמטיים, לאלימות ולגזענות שמשליכה אנשים מביתם, לחיילים האמריקאים שטבחו (ועודם טובחים) באפגניסטן ובעיראק וכמובן לשנאת הזרים של ארצות הברית של אמריקה. כן, טראמפ מעצבן וטראמפ די מטומטם, למען האמת, אבל מה שאמור לעצבן בו הוא לא התבטאותיו הגזעניות והסקסיסטיות- אותם חושב בליבו כל מועמד רפובליקני וכל ריאקציונר אמריקאי ממוצע- אלא שדעותיו הביאו אותו, על גבי אידיאולוגיות אכזריות, אל משכן ה"דמוקרטיה" המטונף של ארצות הברית. קומו משינתכם, עבדי ארה"ב, ותסתכלו על האלים שבראתם לעצמכם: יצירי הריאליטי והמדיה המתועשת, מסכי LCD ופופקורן, אנשי VIP. במקום לשבת על ברכיכם ולינוק משדיים של תרבות אלימה, אכזרית, אימפריאליסטית, בצל השקרים שמוכרת לכם ממשלתכם- קומו ותנפצו אותה. כי אם אתם לא תעשו את זה, תהיו בטוחים שאנונימוס כן.

אה, ואני מוסיף כמה שירים שהתחלתי לאהוב לאחרונה. מצאתי שבלאקנד דת' זה ז'אנר ממש ממש מגניב, שמשלב בתוכו את כל מה שטוב מבלאק מטאל ומדת' מטאל (ולפעמים גם קצת ת'ראש) בלי לקחת את זה לכיוון קיצוני מדי. אז הנה Behamoth עם שיר חדש חדש בשם The Satanist מאלבום באותו שם. 

והנה ארץ' אנמי עם War Eternal. 

***

אז בדיון שנערך בכנסת, תקף ח"כ מוזס מיהדות התורה את ח"כ קסניה סבטלובה על שתמכה בנשות הכותל, והביאה איתה חנוכייה בשביל שהן יוכלו להדליק נרות חנוכה. במהלך הנאום שלו, הוא התבלבל בשמה של חברת הכנסת, והחל לפלוט שמות רוסים סטריאוטיפיים בלי הרף. 

כמובן שהוא התנצל לאחר מכן וכל העניין נשכח מהר מאוד, אבל הגזענות של ח"כ מוזס פגעה בול בנקודה הרגישה: אשליית ה"עם האחד" שמאפיינת כל כך את העם הציוני. גם לספרדים וגם לאשכנזים, יהודי רוסיה שעלו נתפסים בתור הייצוג העליון של סטריאוטיפים גזעניים: הילדה השרמוטה, האב המכה, הילד הגאון, הנקניק חזיר. 

הנה שיר שכתבה ריטה קוגן בעקבות מה שקרה: 

עצי אשוח לא באים לכם טוב בעין.

השמות שלנו לא באים לכם טוב בפה.

בשבילכם אנחנו קרקס רוסי:

נשים כנועות,

גברים שותים,

זקנים במדליות,

זקנות מנקות,

ילדים מצטיינים בפיזיקה,

ילדות שרמוטות.

זדיינו, אני אומרת לכם,

עם המפעל שלכם,

עם כור ההיתוך שלכם,

עם השמות הנכונים שלכם,

עם הנוסטלגיה האריק-איינשטיינית שלכם,

ואל תבואו לצפות בקרקס הרוסי שלי,

כי אני גבר כנוע,

ואישה שותה,

וזקן בחניון,

וזקנה על נדנדה,

וילד בחצאית טוטו,

וילדה מפתחת בפייתון,

וכולנו רוקדים הורה

לצלילי פוסי ריוט.

***

אז אף ערוץ בישראל לא יספר לכם את זה (בעיקר כי הם עסוקים מדי בראש המוסד החדש ובניסוי של טיל החץ החדש), אבל משהו קורה בטורקיה. ואבי בלכרמן מ"שיחה מקומית" מסביר: 

אתם חייבים להציץ בגלריית התמונות הזו. לא זו לא עזה או ג'נין אחרי התקפה ישראלית אלא רובע סור בדיארבקיר, בירת כורדיסטן הטורקית, אתמול בשעת הפוגה קצרה של העוצר המוטל עליו זה ימים ארוכים. אזרחים פשוטים מנצלים את שעת החסד כדי לצרור את מעט הרכוש שיוכלו לשאת ולהמלט משם כל עוד נפשם בם. אף אחד במערב לא מדבר על זה אבל בטורקיה מתנהלת מאז יולי מלחמה בין הצבא הטורקי למחתרת הPKK הכורדית ול-YDG-H זרוע הנוער הכורדי של הארגון. כדי לא להאריך אציין שביולי האחרון, משיקולי בחירות ציניים של הנשיא ארדואן, הוא שבר חזק ימינה כדי להשיב למפלגתו את קולות הלאומנים והביא בין היתר לקריסת הפסת האש בין הצדדים. צבא טורקיה החל במתקפה עזה על ריכוזי אוכלוסיה כורדית הן בחבל הכורדי בדרום מזרח טורקיה והן מעבר לגבול העירקי. הפ.ק.ק הגיב בהתנגדות ובהשבת מלחמה שערה. הנוער הכורדי הבהיר שאין לו מעתה ברירה אלא להגן על עצמו ועל האזרחים הכורדים אל מול הדיכוי וההרג ולפיכך יאבק.

מאז פושטת המשטרה על ערים כורדיות רבות. הפרקטיקה זהה. כניסת משוריינים, טנקים, חיילים רבים לעיר. הטלת עוצר לפעמים למספר שבועות בטענה הצינית שלוחמי הPKK וה YDG-H מסכנים את שלום האזרחים ולפיכך נדרשת התערבות הצבא שמגיע לפרק את הבריקדות ולמלא באדמה את השוחות שחפרו ה"טרוריסטים". את מה שהם באמת עושים בערים הללו ניתן לראות בתמונות. מראות שמזכירים פשיטות של הצבא הישראלי בגדה ובעזה. הטלת טרור על התושבים, רעב וסבל, פגיעות בנפש וברכוש כדי לגבות מחיר מהתושבים ולהרתיע אותם משיתוף פעולה עם הלוחמים ובצאתם השארת חורבן והרס אחריהם. אצלנו קוראים לזה "צריבה תודעתית", או "השבת ההרתעה" או סתם "ניטרולים". טיפול דומה קיבלו גם הערים נוסייבין, סילבן, דריק, שירנק, סירט ואחרות...

את הכתבה אתם יכולים לקרוא כאן.

והנה התמונות מכורדיסטן: 

זה המקום לציין שני דברים: הראשון הוא הפעילות האנרכיסטית הענפה בטורקיה, בעיקר בקרב הכורדים- ראיון של קבוצת אנרכיסטים כורדים לקולקטיב Crimethinc ניתן למצוא כאן, ועל ההתנגדות הכורדית המרשימה והמדהימה- מה היא בכלל, במי מדובר, ולמה זה כל כך מרגש- אפשר לקרוא את הפוסט של יגאל לווין בנושא כאן.
שנית, זו קריאה לסולידריות נגד הפשיסט העריץ ארדואן ונגד הטבח שלו על הכורדים. ב26 ליולי נערכה משמרת מחאה מול שגרירות טורקיה בישראל בתגובה לאדישות המשטר הטורקי למול פיגועי ההתאבדות של דאעש- כשבאחד מהם נהרגו 30 לוחמים סוציאליסטים, אנרכיסטים וקומוניסטים. המשמרת אורגנה על ידי הארגון האנרכו-קומוניסטי "אחדות", ובהזמנה אליה נכתב כך: 

ב-20 ביולי 2015 נהרגו לפחות 32 א/נשים ונפצעו כ-100 בהתקפת התאבדות של המדינה האסלאמית (דאעש). המותקפים היו קבוצה בת 300 מתנדבים לערך (בעיקר מקבוצות נוער סוציאליסטיות, קומוניסטיות ואנרכיסטיות) בדרכן/ם לעזרה בשיקום של קובני שברוג'אווה – אחד האזורים הכורדיים בצפון סוריה בו מתחוללת מהפכה חברתית. האזור זקוק באופן דחוף לשיקום ולסיוע בעקבות כיבוש רובו על-ידי דאעש בשנה שעברה והמערכה הקשה על העיר קובאני, אשר זרעה הרס עצום בעיירה. בין ההרוגים והפצועים פעילים אנרכיסטים מקבוצת 'היוזמה האנרכיסטית הטורקית'.

טורקיה ממשיכה לתמוך בצורות עקיפות שונות במדינה האסלאמית, ולהצר את צעדי התומכים בהתקוממות ברוג'אווה הכורדית. לפי דיווחים שונים, הממשלה הטורקית אף איפשרה לכוחות דאעש גישה לאזור לקובאני. ארגונים אנרכיסטים טורקיים פרסמו קריאה לסולידריות בינלאומיות נגד התנהלות זו של המדינה הטורקית.

 כמובן, איננו שוכחות ואיננו מקלות ראש במצב יתר אוכלוסיי סוריה, הסובלים את זוועות מזוועות מלחמת האזרחים מזה מספר שנים, כולל מתקפות רחבות על אוכלוסיה אזרחית מצד המשטר הסורי, המדינה האסלאמית, וכוחות נוספים כגון ג'בהת א-נוסרה. מיליוני פליטים נמלטו מרחבי הארץ, חלק ניכר מהם לטורקיה.

 אנו דורשים מן המדינה הטורקית:

* לחדול ממאמציה וכוונותיה לחבל בניסיון המהפכני ברוג'אווה, וביוזמות

האוטונומיות הכורדיות בכלל

* לפתוח את הגבול לפליטים ונזקקים מקובאני

* לאפשר כניסת סיוע חוץ-טורקי לקובאני

* לחדול מתמיכה גלויה וסמויה, ישירה ועקיפה, בכוחות דאעש וביתר הכוחות הנאבקים במהפכניות ובמהפכנים שבצפון סוריה.

גם לאור המצב בו נכלאו לוחמי החופש של כורדיסטן וטורקיה- כלואים בין הפטיש לסדן, בין ארדואן הפשיסט, לבין דאעש הטרוריסטים, לבין הפצצות הקואליציה- הפדרציות האנטי-סמכותניות של רוז'אבה ושל כורדיסטן עדיין מצליחות להציל נשים חטופות מידי דאעש, להשיב מלחמה שערה ולקיים אוטונומיה סוציאליסטית בשטחים שהקנו לעצמן! אין ספק שההתנגדות הכורדית-טורקית היא דוגמא ומופת להתנגדות עממית ולמהפכה. 

***

ולסיום: הפרופסור לפסיכולוגיה אילן שליף, אנרכיסט מלידה, שיתף אותי בהבזקים: רגעים מהחיים שאחרי המהפכה האנרכו-קומוניסטית בישראל בשנת 2100. אני יותר חושב שהמציאות הישראלית תיראה כך בשנת 2020, אבל עדיין: מרתק, מעניין ומרגש לקרוא איך לפי דעתו אמורים להיראות החיים שאחרי המהפכה. 

בימים הקרובים אפרסם כאן משהו דומה למה שעשה פרופסור שליף, מזווית אישית שלי ובהתסכלות קצת יותר ספציפית: על החינוך, המשטרה, הצבא והבחירה בחברה אנרכו-קומוניסטית, לקראת פרויקט חדש ודי מרגש. Stay Tuned.  

והנה ראיון שנערך עם שליף ב2006 בעקבות השתתפותו בהפגנות כנגד גדר האפרטהייד בבילעין. קריאה בגודל מלא אפשר למצוא כאן.