הקיר הרביעי

היום פוסט זריז בהחלט, אפילו בלי שיר. אבל אין מצב שיכולתי לוותר על הסרטון היפהפה של הפשיסטים מ"אם תרצו". אם אתם לא יודעים במה מדובר- וזה בסדר, גם אני לא הכרתי את הפרוטו-פשיסטים עד לפני חודש- "אם תרצו" היא עמותה מדושנת שיושבת על לא מעט כספי ציבור, שעסוקה בדבר אחד: הנחלת ערכי הציונות, הפטריוטיות ואהבת המולדת לאנשי ארץ הקודש. בעקבות קרב מתוקשר עם "שוברים שתיקה", "בצלם", "הועד נגד עינויים" ועוד, הם פרסמו לפני כמה ימים את הפרופוגנדה הבאה. 

כמובן שאני לא עומד להשאיר אותם לבד- אחרי הכל, פשיסט בלי תגובה הוא פשיסט עצוב- אבל כרגע החלטתי להשאיר אתכם עם שני נקודות למחשבה. הסערה כולה התחילה מדיון פשוט על שקיפות העמותות ועל הזכות של הציבור לדעת מי, מה ומו מממנים את העמותות האלו מכספם האישי. בזמן ש"אם תרצו" מסרבת לחשוף חלק נרחב מהתומכים שלה (ובשעה שמימון עמותות השמאל פתוח לכל)- הסרטון הזה הוא בכלל דרך להסיט את תשומת הלב הציבורית ממימון העמותות. 
"אם תרצו" טוענת שעמותות השמאל ממומנות ע"י מדינות אחרות, וש"שוברים שתיקה" ממומנת על ידי קרן פלסטינית. גם אם כן היה מדובר בקרן פלסטינית - ומדובר בשקר גס - איפה בדיוק מגיע הקטע הנורא שבו המימון לעמותה שמסייעת לעם תחת כיבוש ודיכוי מתמיד בהפצת האמת מתוך אחד המקומות הכי חשוכים. נדמה כי "אם תרצו" פשוט חשבו שהמילה "פלסטינית" ודיבור על פיגועים יפחידו אנשים מהאמת. אם כן, יכול להיות שהם הסכימו.

אז הנה כל מה שרציתם לדעת על מי שבאמת עומד מאחורי הפרסומות של "אם תרצו", מטעם החברים של ג'ורג':  

ערוץ 10 חשף אמש שמי שעומד מאחורי סרטון השטנה של "אם תרצו" הוא איש הפרסום קלוגהפט. כמה עובדות היסטוריות, ברשותכם.

קלוגהפט דחף את "אם תרצו" מימיה הראשונים - הימים שבהם היא היתה התארגנות של שתולים במחאת המילואימניקים, שמטרתה היתה להפוך את מחאת המילואימניקים למשהו שנתניהו יוכל לרכב עליו לשלטון. כל זה, אגב, באמצעות מימון זר. אף ישראלי הרי לא תרם לנתניהו. בניגוד לדימוי השקרי שמכר רונן שובל - יוצא תא כתום ומי שניסה להבחר לכנסת ברשימת האיחוד הלאומי - שכביכול מדובר בארגון "מרכז ציוני," כל מייסדי "אם תרצו" היו מתנחלים או יוצאי התנחלות.

למי שהיה אז ראש לשכת נתניהו קוראים נפתלי בנט. העוזרת שלו היתה איילת שקד. בשלב מסוים, אחרי ששרה נתניהו גילתה שנתניהו משלם לבנט ושקד בשחור - איכשהו, הקטע הזה מעולם לא נחקר - בנט ושקד כבר לא היו רצויים בלשכת נתניהו.

"אם תרצו" המשיכה לפעול, ותוך זמן קצר הקימו בנט ושקד את הזרוע לתרגילים מלוכלכים של מועצת יש"ע (עמותה פרטית שרוב התרומות שלה מוסתרות) בשם "ישראל שלי." זו ניסתה להעמיד זמן מה פני ארגון עצמאי אבל השקר היה דק מדי - מספר הפקס שלה היה מספר הפקס של מועצת יש"ע, למשל.

הקשרים בין לשכת נתניהו ובין "אם תרצו" היו כל כך הדוקים, ש"אם תרצו" ניסתה להסתיר את התרומות שלה לשנת 2008 מרשם העמותות, כי תרומה מסיבית של 75,000 ניתנה על ידי יואב הורוביץ, ממקורביו של נתניהו ובשעתו בכיר בלשכה שלו. כשהעובדה נחשפה ע"י שחר גינוסר, הורוביץ ו"אם תרצו" סירבו להגיב.

בשנת 2010, בסיבוב הראשון של הנסיון של תשובה להשתלט על הגז, צץ קמפיין מסתורי, ממומן בשני מיליוני ש"ח שהגיעו מחו"ל ומסריח מקלוגהפט, שניסה לטעון שהמאבק בתשובה הוא מאבק שהמטרה שלו היא להעביר את הגז לידי הערבים. הטמבל הימני שהוביל את הקמפיין לא הבין במה הוא מסתבך, נבהל ונעלם. הקמפיין הזה רכב על הקמפיין של "אם תרצו" באותה השנה נגד הקרן החדשה.

בשנת 2011, "אם תרצו" ו"ישראל שלי" מנסים לחבל במחאה החברתית על ידי דרישות שכולם יצעדו עם דגלים וישירו התקווה, מה שהיה מוביא לפרישה מיידית של הפלסטינים הישראלים. הדרישות שלהם נדחו, אז אמתי ואיילת שקד ניסו לארגן הפגנת נגד. הם הצליחו להביא 200 איש.

מאוחר יותר הפך קלוגהפט לאיש הפרסום העיקרי של בנט והוא כזה עד היום. בנט שילם לו סכומי עתק והעביר לו בעסקה סיבובית כסף ציבורי. הרבה כסף ציבורי. כמו שהאחים היהודים תמיד עשו.

אגב, כמעט כל הכסף של בנט מגיע מחו"ל.

88% מהתקציב של "אם תרצו" לא שקוף.

רוב ההכנסות של "מועצת יש"ע," העמותה שמפעילה את "ישראל שלי", לא שקופות - כי חלק ניכר מהן מגיע מכספי מסים.

אז זכרו:

כשמסיתים אתכם (לא אוהב את המילה, אבל לא נראה שיש מנוס) נגד הקרן החדשה - זה קורה בשליחות, ישירה או עקיפה, של לשכת ראש הממשלה.

כששר החינוך בנט אוסר על "שוברים שתיקה" להכנס לבתי ספר - עזבו עכשיו אם ההוראה הזו בכלל חוקית - הוא בסך הכל משתתף בקמפיין של היועץ הפוליטי הקרוב אליו.

אין פה שום דבר תמים, שום דבר ספונטני, אין התפרצות זעם עממית. יש קמפיין ממשלתי מתוזמר, מתוכנן, ממומן, ארוך טווח שהמטרה שלו היא לחסל את ארגוני זכויות האדם בישראל תוך שימוש בארגוני חזית.

וכמובן,עם אהובי, אדון לייבוביץ, שמתקשר ומדבר יפה על השבוע האחרון: