מצחיק כמה מהר שכחתי מי אני, זה קרה ביום אחד רגיל כמו כל הימים.
והתהליך מאז הוא להכיר את עצמי מחדש.
שכחתי הכל, אני מתחיל מאפס, וזה לא כיף כמו שזה אולי יכול להשמע.
קשה לי לכתוב על זה, והאמת שפעם ראשונה שאני בכלל מנסה לכתוב על זה.
הסביבה שלי בטוחה שזה דבר טוב שקרה לי, שזה משהו שללא ספק היה חייב לקרות.
אני מאמין שיכולתי להשאר כפי שהייתי, זורו החדש.