אז ביטלתי את הניתוח!

בצעד לא אחראי, או סופר אחראי של אמא שמקשיבה לבטן שלה יותר מלרופאים, ביטלתי את הניתוח.

לא ממש ביטלתי, אלא דחיתי בינתיים.

והקטנצ'יק שלי הולך לסופרלנד השבוע במקום לניתוח.

בינתיים, איך שהוא התגלגלנו לעוד רופא,  ועוד בדיקה ועוד חוות דעת.
ככה נמשיך, עד שאני אהיה בטוחה לגבי סוג הניתוח שצריך, ואם צריך, ומתי צריך.

ומבחינתי, כל יום שאנחנו מרוויחים לפני הניתוח, כל עוד העין עוד קצת פתוחה, והוא עדיין רואה בה.

הימים לא קלים משום מה. קשיי הסתגלות לגן עירייה. ההורמונים שלי ומצבי הרוח שלי משתוללים כמו שלא השתוללו בהריונות הקודמים.

אין בי כחות לסחוב ולהעביר את הימים, כל מטלה היא כמו עונש, אבל אני אופטימית ומחכה להקלה.