יום שישי
יש לי חופש מהפנימייה עד ה-15.
ביום שהמשלחת של הנוער האמריקאי עזבה התקיימה מסיבת הפרידה מהש"שים. יום אחרי רק נפרדנו. אמיר בא אלי בערך באיזה 10 בלילה. נתן לי תמונות ומכתב. הוא לא רצה שאני אקרא אותו מולו. אז דיברנו קצת. הוא ישב על המיטה שלי, ושנינו נשעננו על הקיר. הסתכלתי עליו והייתי צריכה להחזיק את עצמי כי הראש שלי נמשך לכיוונו, לשפתיים שלו. כשסיימנו לדבר התחבקנו. חיבוק מהסוג הכי טוב שיכול להיות. זה היה חיבוק נעים. הרגשתי את הגוף שלו. החזה והבטן שלו צמודים אלי. זרועותיי מקיפות אותו, ומרגישות את גבו. הרגשתי את החום בחיבוק הזה. והרגשתי את הגוף שלו. אחרי שהוא הלך קראתי את המכתב שלו. מכתב יפה. עם סוף מצחיק. ואז באמת היה בא לי לחבק אותו. אף פעם לא כתבו לי כזה מכתב. מכתב אמיתי. לא כמו המכתבים עם המילים המנופחות והמחורטטות.
הוא רצה להיפרד ממני גם ביום למחרת. בבוקר.
אז נסעתי הביתה באותו היום, במקום בעוד שבוע. הקייטנה נגמרה, אז למה להישאר? גם ככה החופש לא כזה ארוך.
"____ קקדילה?
חרשו? נורמלנה?
אוקיי.
הנה השנה נגמרה לה די לפתע והגיע השלב
הדי צפוי של לכתוב לך מכתב פרידה. אין לי מושג איך להעלות על הכתב את כל הדברים
שעשינו או איך בכלל להתחיל לתאר את כל נקודות החיבור בנינו או את ההבנה ההדדית
שאני מרגיש שיש בנינו. אבל- יהיה בסדר נקווה.
____, השנה היית בשבילי סוג של נקודת בריחה
מהיום יום אל דיאלוג של שיחה והתעניינות. אפשרת לי להתעמק בך ובעצמי ואפילו לנגן
ולשיר כמו שלא עשיתי זמן רב, ועל זה אני מודה לך. זה לא סתם בשבילי.
את נערה מאוד מיוחדת, ולעיתים מוזרה-
בכללי די שונה (אני אומר- זאת לא מילה גסה :)) יתכן וזו אפילו אחת מנקודות החיבור
שלנו. תמיד תזכרי שבשביל להיות מיוחד ושונה מספיק דרך מחשבה שונה ומיוחדת ואת זה
בוודאות יש לך ____.....
הייתה בהחלט שנה עמוסה ולחוצה ואני
מצטער שלא היה לנו יותר זמן אחד בחברת השני- אולי היינו מספיקים לנגן עוד שיר או
שניים או אפילו איזה ציור...מי יודע? אבל הספקנו לדבר- מה שהכי חשוב לי וגם להופיע
על במה שבשבילנו זו התעמתות עם הפחד הנורא מכל!! :) הספקנו לקרוא וגם לקרוא בידיים
ולהעביר שירים ולהסתכל בתמונות של שקיעה וביומן פלאפוני די קריפי
:)
רק שתדעי שממש קשה לי עם פרידות
(בעיקר שומר בפנים) במיוחד מאנשים שנקשרתי אליהם וכאלה שחשובים לי- את מהסוג הזה
____, לקחתי ממך יכולת להביע רגשות וניסיתי (לפחות ניסיתי) ללמוד לשיר. למדתי
לחקור, להעמיק ולהתעניין בבן אדם שמולי ואפילו למדתי קצת רוסית (יא בולשי קלסניי
צ'ם טי- just for you to know)
אם נדמה או מרגיש לך שחסר משהו במכתב
זה כנראה שזה ככה או לפחות יתגלה ככה וגם אני אעלה על זה מתישהו ואז אגיד, לא בקול
רם: אוף, למה לא כתבתי ככה וככה אבל ככה זה במכתבים ותוסיפי לזה את זכרוני שלא
מפסיק לבגוד בי. מקסימום נכתוב, נתקשר, או נכתוב אסמס.
אז ____, שיהיו לך חיים נפלאים ומלאי
עומק (וגם קצת שטחיות ודאגות בנאליות לא יזיקו :) באמת) ועניין, שעות של שעמום
ומחשבה ושעות של פנאי ויצירתיות, חברויות וקשרים משמעותיים שמהם תלמדי ותתפתחי,
לעוד הרבה שירים מרגשים וציורים מעניינים שעדיף שפסיכולוג\פסיכיאטר לא ינתחו.
ולקטעי יומן שעוד ביום מן הימים יהיו שימושיים ולזריחות ולשקיעות שחייבים אבל פשוט
חייבים לתעד. ____, תחסרי לי מאוד ואני אתגעגע מלא אלייך אבל נפרדים וזו
הזדמנות להמשיך הלאה ולגדול (כמובן שעוד נשמור על קשר).
אוהב, מעריך, מתגעגע כבר מעכשיו
א.פ.
פלאפון למקרה ששלך ימחק (מה שיקרה)
052......
אי מייל: ........
פייסבוק-.......
תאריך לידה- 1991\6\30
מאכל אהוב- סטייק עם קצת דם."
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: