הייתי רוצה לעצום את העיינים ולעוף, למקומות רחוקים, נעימים יותר.

אבל הרגליים שלי מחוברות חזק לקרקע.

הייתי רוצה לעצום את העיינים ולשמוע צלילים, נעימים, גבוהים ויפים.

אבל האוזניים שלי שומעות רק צעקות.

הייתי רוצה לעצום את העיינים ולראות פריחה מלבלבת צבעונית.

אבל העיינים שלי רואות רק יובש.

הייתי  רוצה לעצום את העיינים ולחייך, חיוך רחב כי טוב לי עם עצמי.

אבל כאשר אני עוצמת אותן הכל נעלם.