אני מרגישה כל כך ריקה בלעדיו, כאילו הוא היה כל העולם שלי וברגע אחד הוא פשוט הלך לו ועזב אותי בחשכה ולבד.
במערכות יחסים זה אף פעם לא מושלם כמו בסרטים ותמיד יהיו מיליון ואחת ריבים, תמיד יהיו רגעים בהם שתי הצדדים יפגעו, אבל זו לא סיבה לסיים יחסים, ועוד יחסים כמו שהיו לנו, אני מרגישה שאני לא יכולה לוותר עליו פשוט, שאני לא יכולה לתת לו ללכת ככה. ואולי זה נשמע למלא אנשים כמו דבר שגוי לעשות, לנסות לזכות בלב של בנאדם אחר אחרי שמבחינתו כל הסיפור כבר נגמר, אבל אני מרגישה שאני פשוט לא יכולה לוותר לו, לא יכולה לתת לו ללכת כל כך בקלות.
בבהתחלה הוא נלחם עליי ולא ויתר, רצה שאני יהיה שלו, רצה שנהיה זוג, ואני הייתי זאת שלא רצתה אבל הוא המשיך להילחם עליי והוא ישב עליי כמו עלוקה. ועכשיו.. עכשיו זה הזמן שלי לשבת עליו כמו עלוקה. אני יודעת שהוא אוהב אותי ואני גם יודעת עד כמה ואני לא רוצה לתת לו לזרוק את זה ואני לא רוצה בעצמי לזרוק את זה פשוט ככה.
הוא הבטיח שהוא תמיד ימשיך להילחם עליי, שהוא אף פעם לא יוותר עליי, והוא ויתר עכשיו, ובפעם הראשונה אני לא מרשה לו לוותר עליי. אני לא רוצה לאבד אותו, הוא הכל בשבילי, ואני לא מסוגלת לראות חיים בלעדיו.
עד כמה שזה נשמע דפוק שאני עוד מעט רק בת 18 וכבר תכננתי עתיד עם מישהו אבל.. זה נכון, אני רואה את עצמי רק איתו, אני רואה אותו בתור הבחור שאני ישכור איתו ביית, שאני יביא לו ילדים לעולם שאני יזדקן איתו, אני רואה רק אותו. ולא מדובר פה בזמן שיעבור ואני יהיה בסדר, זה תמיד יהיה רק הוא ואני בטוחה בזה.
אף פעם לא חשבתי שהוא יגרום לי להרגיש ככה עם בחור, אף פעם לא היה לי כמות כזאת של אהבה בלב, ואף פעם לא היה לי כאב לב כמו שהיה לי בשלושה ימים אחרונים.
הוא מי שאני רוצה, היחיד שאני רוצה.
כינוי:
just_me17
בבלוג זה
בכל הבלוגים
