Dreaming With my Eyes Open

אז גיליתי שלאבא שלי יש סרטן, גיליתי על זה במקרה דרך אמא שלי שחשבה שאבא שלי כן סיפר לי על זה, אבל לא. אבא שלי לא רצה שאני ידע על זה, הוא לא רצה שאני ידאג לו והוא לא רצה שיהיה לי עומס במחשבות. הוא רצה שאני יסיים יב כמו שצריך, ושאני יתרכז בלימודים ואחרי זה במעבר לצבא או לשנת שירות.

הוא הכניס לי לחשבון בנק כספים, הוא אמר שהוא שמר אותם בישבילי עם השנים ללימודים ושהוא מביא לי אותם עכשיו למקרה שהוא לא יהיה בחיים עד אז. אבל זה אבא שלי, והמצב הבריאותי שלו אף פעם לא היה בשמיים, ומאז שאני קטנה הוא תמיד מדבר על זה שהוא כנראה ימות בקרוב, אבל זה אבא שלי, ואני תמיד ידעתי שהוא רק דיבורים. המצב הבריאותי שלו אף פעם לא היה טוב, אם זה הבעיות שלו בלב ושלושת הניתוחים שהיו לו שם. ואם זה הקיבה שלו שהחלה לא לתפקד כמו שצריך ושהיה לו את הניתוח שהיה לו ובקרוב יש לו עוד אחד. ועכשיו, אני יודעת שזה לא בדיוק בעיות בקיבה, זה סרטן, מלא כימוטרפיות ופגישות עם מלא רופאים. אני לא יודעת כלום לגביי העניין כי אף אחד לא דיבר איתי על זה. ואני מרגישה שאני לא יודעת מה לעשות. ובדקתי את העניין. זה 90% החלמה לאזור הזה בגוף. אבל הוא כבר זקן, ולפי מה שהבנתי הגוף שלו לא מוכן לקבל את הטיפולים. ואני רוצה לעשות משהו אבל שום דבר ביכולתי שאני יכולה לעשות. אני רוצה שאבא שלי יהיה שם עוד הרבה שנים, שיראה אותי כשאני יסיים את הצבא(אם אני ילך בכלל) ואני רוצה שיהיה שם כשאני יתחתן, ואני רוצה שיכיר את הנכדים שלו, ושהילדים שלי יגדלו עם סבא. אני רוצה את כל הדברים האלה, אבל כנראה שלעולם יש תוכניות אחרות.

ואני יודעת שאני צריכה להיות חזקה בישבילו, ואסור לו בכלל לדעת שאני יודעת על זה, כי זה מה שיקשה עליו יותר, אז אני צריכה להתנהג כרגיל כאילו כלום לא קרה. ואני יודעת שאני צריכה להאמין ולקוות שהכל יהיה בסדר אבל אני לא מצליחה, אני רק רואה את המוות שלו מתנוסס לי מול העניים. ואני רואה את כבר כמה שנים, וחלמתי על זה הרבה כשהיייתי בכיתה ח וט, ואני לא יודעת למה אפילו, המצב שלו היה טוב יחסית אליו באותה התקופה.

ואם כל הדבר הזה אני בכלל לא רוצה להיות פה בבית, אני רוצה להתרחק, למרות שזה נורא מטומטם כי זה להתרחק מאבא שלי למרות שיכול להיות שאין לו עוד הרבה זמן, אבל אני לא מרגישה שאני יכולה להיות פה, בבית שלי עם אמא שלי, אני לא רוצה שהיא תראה אותי עצובה ובטח שבטח לא בוכה, ואני לא יכולה לזייף חיוך כל הזמן, אני צריכה להתרחק מהבית לכמה ימים.