אני נשבעת שאני לא מתחרטת על כך שעזבתי אותו. אפילו לא לרגע. ואני נשבעת שאני לא מתגעגעת אליו. אפילו לא פעם אחת התגעגעתי אליו מאז הפרידה. עברו 8 חודשים. אז למה? למה הוא עדיין מופיע במחשבות שלי? למה היום בזבזתי כמעט יום שלם לעקוב אחרי הפוסטים שתייגו אותו בהם בפייסבוק ובציפייה לראות אם הוא מעלה משהו אצלו בפייסבוק?

אלו שאריות מהפוסט טראומה מהקשר?

מזה בדיוק?

הלוואי יכולתי למחוק את כל הקשר הזה מהזיכרון ומהלב שלי, כאילו לא היה קיים בכלל.

היום חטפתי התקף חרדה בעבודה בגללו... ראיתי בפייסבוק שהוא נמצא בעיר שלי, כל כך קרוב אליי.

זה אבסורד... שכשהיינו יחד הוא אמר שאם אעבור לעיר הזו הקשר יגמר כי זה רחוק לו, והוא נמצא פה בגלל העבודה שלו לא מעט.

אני בהלם שיצאתי עם דבר כזה. כל פעם מחדש נזכרת בעוד משהו שהוא אמר ואו אסר עליי והציב לי אוליטמטומים ואני בהלם מעצמי שהסכמתי לזה בכלל.

זה קטע שהאנשים סביבו לא מודעים למפלצת שהוא.

משהו בי רוצה לדעת מי המסכנה (אם בכלל) שיוצאת איתו עכשיו?... 

זה לא שהידיעה תשנה לי במשהו... לא מפריע לי ובאמת לא משנה לי... אבל משום מה אני ממש רוצה לדעת, מזה יעזור לי? אין לי מושג.

אין לי מושג למה אני מחפשת לדעת את זה.

אני תוהה באיזשהו מקום... אם הוא גם עדיין חושב ואולי והאם באותו תדירות כמו שאני?

אני רוצה להפסיק לחשוב עליו... זה לא מועיל לי בשום צורה

תעשו שזה יפסק. בבקשה.